מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- American Society of Clinical Oncology, עולה כי הוספת Cetuximab (Erbitux) לכמותרפיה אדג’ובנטית סטנדרטית בחולי סרטן מעי בשלב III, לא שיפרה שרידות.  על אף שאוכלוסית המחקר ביטאה wild-type KRAS, הוספת Cetuximab לא סיפקה תועלת נוספת.

החוקרים הופתעו להיווכח בכך שלחולים שקיבלו טיפול סטנדרטי היו תוצאות דומות לחולים שטופלו בטיפול סטנדרטי יחד עם Cetuximab.  הממצא היה מפתיע בייחוד לאור העובדה ש- Cetuximab הוכח בעבר כמשפר שרידות בחולים עם סרטן מעי גרורתי, אשר גידוליהם ביטאו wild-type KRAS.

החוקרים מדגישים את חשיבותו של המחקר הנוכחי בשל מספר סיבות.  ראשית, תרופה המועילה במחלה גרורתית, לא בהכרח יעילה כטיפול אדג’ובנטי, כך שיש להמשיך ולחקור את הנושא.  שנית, יתכן כי ממצאי המחקר מורים על כך שמחלה בשלביה המוקדמים עשויה להתנהג שונה ממחלה בשלביה המאוחרים.

סיבות אפשריות להעדר יעילות התרופה במחקר הינן רעילות מוגברת של התרופה המעיבה על יתרונותיה, וכן פעילות שונה של התרופה בשלבים שונים של המחלה.

המומחים מסבירים כי ממצאי המחקר עשויים להיות תקפים גם עבור נוגדנים נוספים כנגד EGFR.  מספר גנים תורמים לעמידות לאנטגוניסטים ל- EGFR, והם עשויים להיות חלק מהמרכיב לעמידות במחלה גרורתית ובטיפול אדג’ובנטי.

הם מוסיפים כי הבנה טובה יותר של הבסיס הביולוגי של סרטן המעי תוביל ליצירת טיפולים יעילים יותר, אשר יפנו לתאים הנכונים בתזמון הנכון, ויפריעו לתהליכים התאיים ההכרחיים לתא הסרטני.

לעת עתה, מסכמים המומחים, נראה כי Cetuximab אינו מועיל לחולים סרטן מעי הזקוקים לטיפול אדג’ובנטי, ועל כן הם ממליצים שלא להשתמש בתרופה זו נוגדנים אחרים נגד EGFR בנסיבות אלו, אלא אכן מדובר במחקרים קליניים ספציפיים.

במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים במשטר הטיפולי FOLFOX (folinic acid, 5-fluorouracil, oxaliplatin), הטיפול האדג’ובנטי הסטנדרטי בחולי סרטן מעי בשלב III, ב- 1,760 חולי סרטן מעי שעברו כריתה ניתוחית וביטאו wild-type KRAS.  החולים חולקו אקראית לשתי קבוצות: בראשונה טופלו ב- FOLFOX בלבד (858 מטופלים), ובשנייה טופלו ב- FOLFOX וב- Cetuximab (902 מטופלים).

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר משך מעקב חציוני של 15.9 חודשים, עבור 1,624 מטופלים, שיעורי השרידות ללא מחלה היו דומים בין שתי בקבוצות.  למעשה, שיעורי השרידות הכללית היו מעט טובים יותר בקרב קבוצת ה- FOLFOX בלבד וכך שרידות ללא מחלה למשך 3 שנים.

תוצאות בכלל אוכלוסית המחקר

הוספת מקרים למחקר הופסקה כאשר 50% מהאירועים המתוכננים לא הדגימו תועלת תחת הוספת cetuximab למשטר הטיפולי.  Cetuximab לא הדגים תועלת גם בהערכות של תת קבוצות.

יחד עם זאת, החוקרים מציינים הבדלים גדולים יותר בתוצאות בחולים בני 70 שנים ומעלה.

תוצאות בחולים בני 70 שנים ומעלה

תופעות קיצוניות בדרגה 3 ומעלה היו משמעותית יותר נפוצים בקרב חולים שקיבלו טיפול אדג’ובנטי ב- Cetuximab, כאשר ממצא זה היה עוד יותר בולט בקרב חולים בני 70 שנה ומעלה.  באופן כללי תופעות לוואי בדרגות 3 ו 4 הופיעו ב- 45% ממקבלי ה- FOLFOX וב- 65.4% ממקבלי ה- FOLFOX + Cetuximab (P > .001), על אף ששיעורי תופעות בדרגה 4 ונויטרופניה משמעותית יותר היו דומים (9% מול 9.7%; P = .62).

השיעור הכללי של תופעות קיצוניות בדרגה 3 ומעלה בקרב חולים מבוגרים יותר עמד על 53.5% בקבוצת ה- FOLFOX, ו 80.3% בקבוצת ה- FOLFOX + Cetuximab (P < .001).

עוד עולה כי נצפו משמעותית יותר כשלים בהשלמת 12 מחזורי טיפול במקבלי ה- Cetuximab . כשני שלישים מהחולים שטופלו ב- FOLFOX + Cetuximab (65.6%) השלימו 12 מחזורי טיפול מלאים, לעומת 77.3% מאלו שטופלו ב- FOLFOX בלבד.

על אף הציפיות להדגמה של הצלחת הטיפול ב- Cetuximab במחקר זה, אשר כוון ספציפית לאוכלוסית חולי סרטן מעי שביטאו wild-type KRAS, לא הושגו התוצאות המיוחלות. 

המומחים ציינו דוגמה נוספת לטיפול ביולוגי שלא הוכחה יעילותו בדוגמת bevacizumab (Avastin), אשר עפ”י ממצאי מחקר שפורסם בכנס הקודם של ASCO לא שיפר שרידות כללית בסרטן מעי בשלב II ו III.

מתוך הכנס השנתי של ASCO (American Society of Clinical Oncology), שנערך ביוני 2010, בשיקגו, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ