ביספוספנאטים פומיים קשורים לסרטן ושט (מתוך ה- BMJ)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון BMJ, עולה כי ביספוספנאטים המשמשים לטיפול באוסטיאופורוזיס קשורים בסיכון מוגבר לסרטן ושט.

המחקר הנוכחי פורסם רק שבועות ספורים לאחר שמחקר קודם, אשר השתמש באותו מאגר נתונים, לא זיהה קשר שכזה.

מחקר מקרה הביקורת החדש מצא כי הסיכון היה מובהק סטטיסטית בקרב חולים שמילאו 10 ומעלה מרשמים של התרופות, לעומת אלו שמילאו עד 9 מרשמים.

הסיכון היחסי עלה גם הוא עם השימוש בתרופה הסיכון הוכפל לאורך תקופה של 5 שנים.

יחד עם זאת מומחה לסרטני ושט-קיבה מציע שלא להימנע ממרשם ביספוספנאטים בשלב זה.  לדבריו, יש לשקול היטב את היתרונות של תרופות אלו הכוללים הפחתת סיכון לשבר הירך אל מול הסיכונים כגון זה שהודגם במחקר הנוכחי.

המומחה מציין כי הסיכון המוחלט שנמצא במחקר הינו עדיין קטן יחסית 1- 2 ל- 1,000 בשימוש של כחמש שנים בביספוסנאטים פומיים.  לטענתו, בשלב זה יתרונות התרופות עולים על סיכוניה הפוטנציאליים.

המומחה מסביר כי באופן תיאורטי ביספוספנאטים פומיים עלולים להביא לסרטן ושט עקב גירוי של הושט שעשוי להפוך את הרקמה למתאימה יותר להתמרות ממאירות בחולים מסוימים.

לעומתו, מציין מומחה נוסף, כי היארעות אדנוקרצינומה של הושט עולה באופן מהיר יותר מכל ממאירות אחרת ב- 5 השנים האחרונות ובעיקר במדינות מערביות, והסיבות לעליה זו עדיין אינן ברורות.

כאמור, ממצאי המחקר הנוכחי סותרים תוצאות מחקר בריטי נוסף שלא הדגים כל קשר בין התרופות וסיכון מוגבר לסרטן ושט, כאשר שני המחקרים ביצעו שימוש בנתוני ה- UK General Practice Research Database.

כותבי מאמר המערכת הנלווה למחקר הנוכחי מציינים כי הבדל מהותי בין שני המחקרים הינו אורך המעקב הממוצע שבוצע 7.7 שנים במחקר הנוכחי, לעומת 4.5 שנים במחקר הקודם שלא העלה קשר.  בנוסף, נטען כי המחקר הנוכחי כלל גודל מדגם מתאים יותר.

החוקרים מוסיפים כי למחקרם היה תוקף סטטיסטי משמעותי יותר לאור התאמת 5 נבדקי ביקורת לכל מקרה, בשונה מהתאמת מקרה ביקורת יחיד לכל מקרה מחקר במחקר הקודם.

כותבי מאמר המערכת מסבירים כי בעקבות תוצאות המחקר יש ראשית להדריך את החולים הנוטלים ביספוספנאטים כיצד יש ליטול את התרופה באופן הנכון ביותר.  את התרופה יש ליטול בשעות הבוקר עם כוס מים מלאה ועל קיבה ריקה, לפחות 30 60 דקות לפני צריכת מזון, משקה או תרופה ראשונים.  כמו כן יש להמנע משכיבה ב- 30 60 הדקות לאחר נטילת התרופה.

המומחים מציינים כי לאחר שהועלה קשר אפשרי בין נטילת ביספוסנאטים ובעיות הקשורות בושט עודכנו ההוראות לנטילת התרופה המצויות על אריזתה, וכן הומלץ לאלו עם עבר של הפרעות בושט להימנע מנטילת התרופה. 

יש לציין כי שני המחקרים מפורסמים כשנה לאחר שה- FDA (Food and Drug Administration) דיווח על 23 מקרי סרטן ושט בין השנים 1995 2008 בחולים שנטלו alendronate ו 31 מקרים נוספים בחולים שנטלו ביספוספנאטים אחרים.  דיווח זה הביא לביצועם של שני מחקרים בעניין, אולם אלו לא היו מאורגנים דיים על מנת לספק תוצאות מובהקות.

אי לכך שני המחקרים האחרונים שבוצעו והתבססו על אותו מאגר מידע הם אלו שיש להישען עליהם.

המחקר הראשון שלא העלה קשר בין ביספוסנאטים וסיכון מוגבר לסרטן ושט השווה את היארעות סרטן ושט וסרטן קיבה בחולים שנחשפו או לא נחשפו לביספוספנאטים פומיים.

המחקר הנוכחי השווה את התכיפות של החשיפה לביספוספנאטים פומיים במקרי המחקר ובמקרי הביקורת שהותאמו.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבדוק האם סיכון לסרטן ושט, אך לא סרטן קיבה או מעי הינו מוגבר בקרב נוטלי ביספוספנאטים פומיים.

במסגרת המחקר זוהו גברים ונשים בני 40 שנים ומעלה 2,954 עם סרטן ושט, 2,018 עם סרטן קיבה, ו 10,641 עם סרטן מעי.  5 נבדקי ביקורת הותאמו לכל מקרה לפי גיל, מין, עיסוק ומשך התצפית.

לאחר התאמה לעישון, צריכת אלכוהול, ו BMI (body mass index), נבדקו הסיכונים היחסיים לכל אחד מסוגי הסרטן.

מתוצאות המחקר עלה כי היארעות סרטן ושט הייתה גבוהה יותר בקרב אלו עם מרשם אחד ויותר בעברם לביספוספנאטים פומיים בהשוואה לאלו ללא מרשמים כלל (סיכון יחסי, 1.30; 95% CI, 1.02 – 1.66; P = .02).

הסיכון לסרטן ושט היה משמעותית גבוה יותר לאחר 10 מרשמים ומעלה (סיכון יחסי, 1.93; 95% CI, 1.37 – 2.70) בהשוואה ל- 1- 9 מרשמים (סיכון יחסי, 0.93; 95% CI, 0.66 – 1.31; P for heterogeneity = .002), וכן עבור שימוש של למעלה מ- 3 שנים (סיכון יחסי לעומת העדר מרשם, 2.24; 95% CI, 1.47 – 3.43).

הכפלה זו של הסיכון עם משך צריכה ממושך יותר של התרופה הינה משמעותית ביותר, כך שהסיכון היחסי באלו שנטלו את התרופה במשך פחות משנה או בין שנה ל- 3 שנים היה סביב 1 עבור שתי התקופות כלומר הם לא הדגימו סיכון מוגבר.

החוקרים מדווחים כי סרטנים של הושט והמעי לא היו קשורים בשימוש בביספוספנאטים פומיים.

BMJ. 2010; 341:c4444, c4506

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך