מחקר רחב היקף שנעשה בבילינסון עונה תשובה חד משמעית: לתת. ודרך הוריד

אנמיה הינה סיבוך מוכר של סרטן וממאירות והיא מופיעה בקרב כ-40% מהחולים.

קיים מספר רב של עבודות העוסקות ביעילות של מתן ברזל כטיפול באנמיה וגם בשאלה באיזו דרך לתת אותו דרך הווריד או דרך הפה. לאור חשיבות העניין, ביצעה קבוצת המטולוגים ונפרולוגים מבילינסון סקירה מערכתית ומטה-אנליזה שמטרתן לרכז את המחקרים האיכותיים שנעשו בנושא זה, ולהפיק מהם ממצאים בעלי תקפות גבוהה. המחקר גילה ממצאים חיוביים מאוד לגבי מתן ברזל דרך הווריד לחולי סרטן.

ד”ר ענת גפטר-גוילי, המטולוגית וסגנית מנהל מחלקה פנימית ה’ בבילינסון, שהובילה את המטה-אנליזה: “אנמיה איננה בהכרח מחסור בברזל, לעתים מחסני הברזל בגוף במצב סביר, אך אינם זמינים בשל המחלה לייצור ההמוגלובין בכדוריות האדומות. אנמיה יכולה להיות תוצאה ישירה של המחלה או של הטיפולים הכימותרפיים, ובכל מקרה השלכותיה על החולה שליליות בכל מובן: חולשה והרגשה כללית רעה, מגבלה אפשרית במתן טיפולים אחרים ואף קיימות כבר מספר עבודות תצפיתיות המראות הישרדות נמוכה יותר אצל חולי סרטן עם אנמיה”.

עורכי המחקר ריכזו 11 מחקרים איכותיים מהשנים 2011-2004 שבדקו מתן ברזל לווריד לעומת מתן דרך הפה או לעומת אי-מתן, בחולים עם סרטן ואנמיה שברובם קיבלו טיפול כימותרפי. החולים שנכללו במטה-אנליזה היו רובם עם גידולים סולידיים –  שחלה, מעיים, ריאות, ולא סרטני דם שם כל ההתייחסות הינה שונה.

ממצאי המחקר חיוביים מאוד לגבי מתן ברזל דרך הווריד לחולי סרטן: בעקבות טיפול זה נצפתה הפחתה בתצרוכת עירויי דם (25% פחות), עלייה בהמוגלובין (28% לעומת ללא ברזל), שיפור במאגרי הברזל בגוף ושיפור באיכות החיים. לא פחות חשוב מכך,  המתן לווריד היה בטוח, ולא נרשמה עלייה בתמותה, בתופעות לוואי או באירועי קרישת דם.

בשנים האחרונות, אחד הטיפולים המקובלים לאנמיה של סרטן היה מתן אריתרופויטין (הורמון המעורר יצירת כדוריות אדומות), ולכן מרבית העבודות עסקו במתן ברזל כתוספת לאריתרופויטין. אולם במחקר נכללו גם שתי עבודות שעסקו במקרים בהם לא ניתן אריתרופויטין וגם שם נרשמה השפעתו המטיבה של מתן ברזל לווריד. “זו בשורה חשובה”, אומרת ד”ר גפטר-גוילי, “מאחר שלאחרונה, בשל אירועים של קרישיות יתר ועליה בתמותה,  החלו להתעורר שאלות לגבי מתן האריתרופויטין ותופעות הלוואי שלו”.

פרופ’ עופר שפילברג, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז דוידוף מצוות המחקר: “המחקר הנו בשורה של ממש לסובלים מאנמיה. דם ומוצריו הם תמיד יקרים יותר ובעלי פרופיל בטיחותי נמוך יותר, והטיפול בברזל עשוי להתקבל כתחליף יעיל, בטיחותי ונגיש , המשפר באופן משמעותי את איכות חיי המטופל וייתכן אף את סיכויי שרידותו”.

בצוות המחקר היו שותפים גם  ד”ר ליאת וידאל מהמכון ההמטולוגי בדוידוף, פרופ’ ליאונרד ליבוביץ מנהל מחלקה פנימית ה’ והנפרולוגים ד”ר’ בניה רוזן-צבי ופרופ’ עוזי גפטר מנהל המערך לנפרולוגיה.

ורד קויטל,

דוברת