אונקולוגיה

המלצה לעיון במאמרו של ד”ר דב לקסמן ב”הארץ” : מדוע עדיין ממשיכים לכרות לנשים את הרחם?

במאמר זה תוהה ד”ר דב לקסמן מדוע היקף כריתות הרחם בישראל העומד על למעלה מ-4,000 בשנה נשאר קבוע בעשור האחרון. המחבר מדגיש כי טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשימוש מאפשרות טיפול בתופעות כמו צניחת רחם, גידולים סרטניים וטרום סרטניים כשהאינדיקציה הנפוצה ביותר היא מיומות (גידולים שפירים). 

אחת הסוגיות החשובות שמציף לקסמן במאמר היא התהיות של רופאים עמיתים שאינם מבינים “מה הבעיה שלו” עם כריתת רחם. מסתבר שלרבים מהעמיתים של לקסמן כריתת רחם היא פתרון מצויין.  לקסמן מסביר שגם עבור נשים שאינם מתכננות או מסוגלות כבר ללדת, לניתוחי כריתת רחם יש סיבוכים כפי שאף הוצגו במחקר שפורסם ב-2007 ב-LANCET .

אי לכך הוא ממליץ להציג בפני כל מטופלת המועמדת לכריתת רחם את החלופות הקיימות כיום ביניהן היסטרוסקופיה טיפולית באמצעות סיב אופטי ,  אמבוליזציה  והרס שרירנים בגלי אולטרהסאונד ממוקדים, אשר משמרים את הרחם.

לכתבה ב”הארץ” (מומלץ גם לעיין בחלק מהתגובות הרבות לכתבה)

הערת המערכת: במאמר אין התייחסות לכך, אך קיימות גם עדויות (אם כי לא חד משמעיות ככל הנראה) שכריתת רחם מתחת לגיל 50 קשורה גם לעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי, כפי שפירסמנו ב-2011 מחקר זה מה-European Heart Journal

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת Fidaxomicin לעומת Vancomycin פומי לטיפול בקלוסטרידיום דיפיצילי בחולים בסיכון גבוה להישנות (Infect Control Hosp Epidemiol)

    השוואת Fidaxomicin לעומת Vancomycin פומי לטיפול בקלוסטרידיום דיפיצילי בחולים בסיכון גבוה להישנות (Infect Control Hosp Epidemiol)

    נתוני עולם אמיתי שפורסמו בכתב העת Infection Control and Hospital Epidemiology מעידים על תוצאות דומות לטיפול ב- Fidaxomicinאו Vancomycin כנגד קלוסטרידיום דיפיצילי בחולים בסיכון גבוה להישנות הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי הינו זיהום נוזוקומיאלי נפוץ ומלווה בעומס רב על מערכת הבריאות עקב שיעורי הישנות גבוהים. ההנחיות הבינלאומיות משנת 2021 המליצו […]

  • טיפול ב-Mepivacaine הפחית כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי (Am J Obstet Gynecol)

    טיפול ב-Mepivacaine הפחית כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי (Am J Obstet Gynecol)

    טיפול ב- Mepivacaine הפחית משמעותית את הכאב במהלך הנחת התקן תוך-רחמי בנשים שלא ילדו בעבר, כאשר במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים החוקרים כי למעלה מ-90% מהנשים בקבוצת הטפול דיווחו על כאב נסבל, לעומת 80% מאלו בזרוע הפלסבו. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו ב-12 מרכזים בשבדיה, בו נכללו […]

  • התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    שימוש בהתקן תוך-רחמי משחרר Levonorgestrel למניעת היריון מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שד בנשים בגילאי 15-49 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת תוך-רחמית המשחררת Levonorgestrel מהווה את אמצעי המניעה ההורמונאלי המועדף בקרב נשים צעירות מעל גיל 30 שנים בדנמרק. עם זאת, לא ידוע אם […]

  • תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות יתר לחץ דם בנערות (Am J Prev Med)

    תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות יתר לחץ דם בנערות (Am J Prev Med)

    בנערות מתבגרות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome, או PCOS) סיכון מוגבר ליתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine ומדגישות את חשיבות ניטור לחץ דם באוכלוסייה זו. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את הקשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין יתר לחץ דם במתבגרות בארצות הברית. החוקרים […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים באם וביילוד (JAMA Dermatology)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים באם וביילוד (JAMA Dermatology)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בנשים הרות מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון, כולל הפרעות יתר לחץ דם, סוכרת הריונית ותחלואה אימהית חמורה, כמו גם סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, דוגמת לידה מוקדמת ומומים מולדים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בקוויבק, קנדה, בין 2006 עד 2022, אשר כלל 1,324,488 […]

  • אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי משפרים הישרדות נשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם (The Lancet)

    אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי משפרים הישרדות נשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם (The Lancet)

    אינדוקציה של כימותרפיה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי הובילו לשיפור שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם, עם עליה בשיעורי ההישרדות מ-72% ל-80%, לצד שיפור שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות מחלה לאחר חמש שנים מ-64% ל-72%. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, בשלב 3, להערכת ההשפעה של אינדוקציה קצרת-טווח של כימותרפיה לפני טיפול כימו-קרינתי […]

  • טיפול במטפורמין בגברים אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים בצאצאים (BMJ)

    טיפול במטפורמין בגברים אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים בצאצאים (BMJ)

    גברים יכולים להמשיך בבטחה בטיפול במטפורמין ללא חשש מפני סיכון מוגבר למומים מולדים בילדיהם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The BMJ. החוקרים אספו נתונים אודות למעלה משלושה מיליון הריונות בנורבגיה וטאיוואן ולא מצאו קשר בין שימוש במטפורמין בקרב אבות במהלך שלושת החודשים שקדמו להפריה ובין סיכון מוגבר למומים מולדים בצאצאים. ברקע למחקר […]

  • התועלת של הוספת Inositol למטפורמין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Endocrine)

    התועלת של הוספת Inositol למטפורמין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Endocrine)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Endocrine עולה כי טיפול משולב במטפורמין עם Inositol מלווה בשיעור גבוה יותר של הסדרת מחזורי ווסת והפחתת שיעור יתר ויחס LH/FSH לעומת טיפול במטפורמין בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין הינו הטיפול התרופתי הראשון המכוון כנגד תנגודת לאינסולין בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ונבחן באופן נרחב כאפשרות טיפול […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Mifepristone בטיפול באובדן היריון מוקדם (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Mifepristone בטיפול באובדן היריון מוקדם (JAMA Netw Open)

    מתן Mifepristone עם Misoprostol הפחית את הצורך באספירציה רחמית וביקורים בחדרי מיון של נשים לאחר אובדן הריון מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. למרות יעילות הטיפול, Mifepristone אינו מצוי בשימוש מספק כאשר רק 8.6% מהנשים קיבלו את הטיפול התרופתי במהלך שנת 2022. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני תביעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה