מתוצאות מחקר חדש עולה כי חרדה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, עם עליה תלוית-מינון בדרגת החרדה ובלתי-תלויה בנוכחות דיכאון וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke.
החוקרים מדווחים כי בחולים עם המספר הגדול ביותר של תסמיני חרדה נרשמה עליה של 33% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו עם הכי מעט תסמיני חרדה, זאת לאחר שלקחו בחשבון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, על-סמך נתוני NHANES I (National Health and Nutrition Examination Survey).
בסקר NHANES I (1971-1975) נכללו 6,019 מבוגרים שהיו במעקב למשך 16.29 שנים במהלכן עברו ראיונות, בדיקות דם ובדיקות גופניות ופיזיולוגיות.
תסמיני חרדה נבחנו באמצעות מדדי GWB (General Well Being Schedule), בעזרת מראיינים מנוסים. דיכאון נבחן באמצעות מדד דיכאון של GWB ומדד CESD (Center for Epidemiologic Studies of Depression).
במהלך תקופת המחקר תועדו 419 אירועים מוחיים ומהסקירה עולה קשר מנה-תגובה בין חרדה ודיכאון, כאשר לכל עליה של סטיית תקן אחת בחרדה נרשמה עליה של 17% בסיכון לאירועים מוחיים, לאחר שנלקחו בחשבון גורמים דמוגרפיים דוגמת גיל, רמת השכלה, גזע ומדד מסת גוף.
החוקרים מצאו עוד כי הקשר בין חרדה ודיכאון נותר משמעותי במודלים שלקחו בחשבון גורמי סיכון התנהגותיים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. לאחר שלקחו בחשבון נוכחות דיכאון, לא חל שינוי בתוצאות. תוצאות דומות תועדו כאשר חרדה סווגה לשלוש, לפי דרגת החומרה, עם תקנון לגיל ומין, וכן לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם ומדדי דיכאון.
הגורמים ההתנהגותיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על חרדה ואירועים מוחיים כללו עישון והעדר פעילות גופנית, אך גורמים אלו אינם מספקים הסבר מלא לקשר הנ”ל.
החוקרים כותבים כי אורח חיים לא-בריא הינו אחד המנגנונים הקושרים בין חרדה ובין הסיכון לאירועים מוחיים. במחקר הנוכחי, להתנהגות המשתתפים (בעיקר עישון ופעילות גופנית) הייתה ההשפעה היציבה ביותר על הקשר בין חרדה והופעת אירועים מוחיים. עם זאת, מאחר והתנהגויות אלו אינן מספקות הסבר מלא לקשר בין חרדה ואירוע מוחי, יש לקחת בחשבון גם השפעות ביולוגיות ישירות של חרדה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!