אונקולוגיה

חרדה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (Journal of the American Heart Association)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי חרדה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, עם עליה תלוית-מינון בדרגת החרדה ובלתי-תלויה בנוכחות דיכאון וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke.

החוקרים מדווחים כי בחולים עם המספר הגדול ביותר של תסמיני חרדה נרשמה עליה של 33% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו עם הכי מעט תסמיני חרדה, זאת לאחר שלקחו בחשבון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, על-סמך נתוני NHANES I (National Health and Nutrition Examination Survey).

בסקר NHANES I (1971-1975) נכללו 6,019 מבוגרים שהיו במעקב למשך 16.29 שנים במהלכן עברו ראיונות, בדיקות דם ובדיקות גופניות ופיזיולוגיות.

תסמיני חרדה נבחנו באמצעות מדדי GWB (General Well Being Schedule), בעזרת מראיינים מנוסים. דיכאון נבחן באמצעות מדד דיכאון של GWB ומדד CESD (Center for Epidemiologic Studies of Depression).

במהלך תקופת המחקר תועדו 419 אירועים מוחיים ומהסקירה עולה קשר מנה-תגובה בין חרדה ודיכאון, כאשר לכל עליה של סטיית תקן אחת בחרדה נרשמה עליה של 17% בסיכון לאירועים מוחיים, לאחר שנלקחו בחשבון גורמים דמוגרפיים דוגמת גיל, רמת השכלה, גזע ומדד מסת גוף.

החוקרים מצאו עוד כי הקשר בין חרדה ודיכאון נותר משמעותי במודלים שלקחו בחשבון גורמי סיכון התנהגותיים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. לאחר שלקחו בחשבון נוכחות דיכאון, לא חל שינוי בתוצאות. תוצאות דומות תועדו כאשר חרדה סווגה לשלוש, לפי דרגת החומרה, עם תקנון לגיל ומין, וכן לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם ומדדי דיכאון.

הגורמים ההתנהגותיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על חרדה ואירועים מוחיים כללו עישון והעדר פעילות גופנית, אך גורמים אלו אינם מספקים הסבר מלא לקשר הנ”ל.

החוקרים כותבים כי אורח חיים לא-בריא הינו אחד המנגנונים הקושרים בין חרדה ובין הסיכון לאירועים מוחיים. במחקר הנוכחי, להתנהגות המשתתפים (בעיקר עישון ופעילות גופנית) הייתה ההשפעה היציבה ביותר על הקשר בין חרדה והופעת אירועים מוחיים. עם זאת, מאחר והתנהגויות אלו אינן מספקות הסבר מלא לקשר בין חרדה ואירוע מוחי, יש לקחת בחשבון גם השפעות ביולוגיות ישירות של חרדה.

Journal of the American Heart Association

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך