אונקולוגיה

חמש ההמלצות של מה לא לעשות עם מטופלים הסובלים מהפרעות שינה (AASM)

האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה פרסמה לאחרונה את 5 ההמלצות שלה  ל”בחירה נבונה”, היינו המלצות מה לא לעשות במטרה למנוע בזבוז משאבים ופגיעה באיכות הטיפול.

ההמלצה הראשונה היא שעל רופאים להמנע מביצוע פוליסומונגרפיות (PSG) במטופלים הסובלים מאינסומניה כרונית, אלא אם כן יש להם סימפטומים לתחלואה נלווית של הפרעת שינה, כך ממליצה האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) במסגרת  רשימת ההמלצות החדשות של “הבחירה הנבונה” שלה.

ברשימה החדשה של ה-AASM מודגש כי אינסומניה כרונית מאובחנת ע”י הערכה קלינית שכוללת היסטוריה של שינה ביחד עם מידע רפואי ופסיכיאטרי, שאלון למילוי עצמי, יומן שינה, ורשימת סימפטומים.

ע”פ ההמלצות, בעוד ש-PSG עשוייה לאשר דיווח עצמי של סימפטומים של אינסומניה כרונית, היא אינה מספקת מידע נוסף הנדרש לצורך האבחנה של אינסומניה כרונית.

השימוש ב-PSG מותווה למס’ נסיבות ספציפיות, כמו למשל חשש להפסקת נשימה בשינה, הפרעות תנועה בשינה , אי וודאות לגבי האבחנה הראשונית, כשלון טיפול תרופתי או התנהגותי, או התעוררות פתאומית אלימה או התנהגות פוגענית.

הסעיף השני בהמלצות הבחירה הנכונה של ה-AASM הוא המנעות משימוש בתרופות היפנוטיות כטיפול ראשוני לאינסומניה כרונית במבוגרים. האקדמיה ממליצה לרופאים להציע טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) במקום, ולשמור הטיפול התרופתי כטיפול תומך במידת הצורך.  הם מציינים ש-CBT נמצא במחקרים קליניים כאפקטיבי במידה שווה או גדולה יותר לתרופות היפנוטיות מבחינת שיפור שינה , ללא תופעות לוואי הקשורות לתרופות ההיפנוטיות.  

עם זאת, ה-ASAM מציין כי מס’ מטופלים עשויים להפיק תועלת מקורס טיפולי מוגבל של תרופות היפנוטיות במהלך התחלת טיפול CBT. במטופלים שהצליחו להשתמש בתרופות היפנוטיות לתקופה נוספת והם מהססים להפסיק את הטיפול הנוכחי יש הגיון להמשיך את הטיפול התרופתי.

הסעיף השלישי בהמלצות: לא לרשום תרופה לטיפול באינסומניה בילדים, אשר בדר”כ נובעת מאינטרקציה בין הורה-ילד ואשר מגיבה להתערבות התנהגותית. מסמך ה-ASAM מדגיש כי ה-FDA לא אישר עד כה אף תרופה לטיפול באינסומניה בילדים.  עם זאת, בעת הצורך, בעיקר בילדים עם עיכוב התפתחותי קוגנטיבי משמעותי, ניתן להשתמש בתרופות היפנוטיות , אך הן צריכות להינתן לזמן קצר , בזהירות ,ותוך ניטור קרוב וקפדני אחר התועלת ותופעות הלוואי.

 ההמלצה הרביעית במסמך היא שלא להשתמש ב-PSG בכדי לבצע איבחון של סינדרום הרגליים חסרות המנוחה (RLS), למעט מקרים נדירים שבהם ההיסטוריה הקלינית היא לא ברורה ושנוייה במחלוקת ויש צורך בתיעוד של תנועות רגליים לא רצוניות. ה-AASM מסביר כי RLS היא הפרעה נוירולוגית שניתן לאבחן בהתבסס על התיאור של המטופלים וההיסטוריה הקלינית, כש-PSG לא יספק בדר”כ מידע נוסף הנדרש לצורך האבחנה.

ההמלצה החמישי – אין לבצע רה-טיטרציה של לחץ חיובי בכלי נשימה (PAP) במטופלים עם הפסקות נשימה בשינה שנענים לטיפול במשקל יציב. ע”פ ה-AASM , רה-טיטרציה של PAP אינה מותווית למבוגרים עם חסימת נשימה בשינה במשקל יציב אשר הסימפטומים שלהם נשלטים היטב תחת הטיפול הנוכחי ב-CPAP . מעקב באמצעות PSG או רה-טיטרציה מותווים רק עבור מטופלים סימפטומטיים על אף שימוש מתמשך ונכון ב-CPAP , בעיקר אם גם היה שינוי ניכר במשקלם (מעל 10%) מאז הטיטרציה האחרונה של ה-PAP . כמו כן, יש מקום ל-PSG או רה-טיטרציה של PAP במטופלים שהרידו באופן ניכר במשקלם בכדי לבדוק אם יש עדיין צורך ב-PAP.

להמלצות ,  לאתר האקדמיה  www.aasmnet.org

לדיווח במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine עולה כי אלרגיה לאבקת צמחים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר הקשר נותר עקבי גם לאחר תקנון למשתנים שונים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-6,500 מבוגרים שהשלימו שאלונים במסגרת סקרי NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) בין השנים 2005-2018. המחקר […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה והטיפול בהפרעת נשימה מלווים בסיכון מוגבר למחלת עין יבשה

    דום נשימה חסימתי בשינה והטיפול בהפרעת נשימה מלווים בסיכון מוגבר למחלת עין יבשה

    במאמר שפורסם בכתב העת Nature and Science of Sleep מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר לבחינת הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת עין יבשה, כאשר מהנתונים עולה קשר בין הפרעת הנשימה בשינה ובין המחלה עינית, כאשר בבסיס הקשר הנ”ל עומד ככל הנראה השימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). מטרת המחקר הנוכחי הייתה […]

  • הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2025 סיימה את דיוניה והגישה את המלצותיה לשר הבריאות

    הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2025 סיימה את דיוניה והגישה את המלצותיה לשר הבריאות

    הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות ממליצה על הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות, בהן טיפולים עבור כ-318 אלף איש בעלות כוללת של 650 מיליון שקלים לשנת 2025. המלצות חברי הוועדה הציבורית להרחבת הסל התקבלו לאחר דיונים ממושכים, במטרה להרחיב את אפשרויות הטיפול ולהנגיש פתרונות רפואיים מתקדמים למטופלים המתמודדים עם מגוון רחב של מצבים רפואיים. סל […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות נשימה בשינה לאחר אירוע מוחי (Frontiers in Neurology)

    שכיחות גבוהה של הפרעות נשימה בשינה לאחר אירוע מוחי (Frontiers in Neurology)

    הפרעות נשימה בשינה נפוצות ב-60% מהחולים עם אירוע מוחי, עם שיעורי הימצאות הנעים בין 57% בצפון אמריקה ועד 70% באסיה ושיעורי ההימצאות הכוללים נותרו ללא שינוי בין 2010 ועד 2023, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 85 מחקרים מ-26 מדינות, אשר פורסמו בין 2010 ו-2023 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך