בדיקה חדשה המבוססת על מדידת שינויים בדנ"א בגנים המעורבים במטבוליזם של תרופה ותגובה לטיפול מסייעת בזיהוי החולים הצפויים להגיב לתרופות פסיכוטרופיות ולשפר את תוצאות הטיפול, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס ה-28 מטעם ה-ECNP (European College of Neuropsychopharmacology).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית הרופאים בתחום מודעים לקושי הרב בטיפול בחולים הסובלים מדיכאון או חרדה, מאחר והתרופות מועילות רק למחצית מהחולים ושיעורי ההצלחה נמוכים יותר עם כל כשלון טיפול תרופתי.
הבדיקה GeneSight Psychotropic כוללת שישה גנים המקודדים לאנזימי ציטוכרום P450, האחראיים למטבוליזם של מרבית התרופות, כולל תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי חלק מהשינויים בגנים האחראיים לאנזימים אלו מפחיתים או מבטלים את יכולת המטבוליזם של התרופות, והתוצאה היא רמות גבוהות יותר של התרופה בדם ובעקבות זה, רמות תרופה גבוהות יותר במוח, עם תופעות לוואי לא-רצויות. מנגד, בחולים בהם המטבוליזם של התרופה מהיר מאוד צפויות רמות נמוכות של התרופה בדם ובמוח, עם יעילות נמוכה יותר של הטיפול.
הבדיקה מבוססת על שילוב גישה פרמקוגנומית, הכוללת שני גנים נוספים, אחד המקודד לחלבון תגובה לסרטונין במוח ואחד המקודד לנשא סרטונין החוסם באופן סלקטיבי את הקליטה החוזרת של סרטונין. להשגת תוצאות הבדיקה, הרופאים נדרשים למשטח מהלחי של המטופל לצורך הערכת שינויים בדנ"א.
תוצאות הבדיקה מפורטות בדו"ח, כאשר התרופות הפסיכוטרופיות ותרופות דמה מסווגות לשלוש קטגוריות: שימוש כמומלץ, שימוש בזהירות או שימוש במשנה זהירות עם ניטור תכוף יותר. לכל אחת מהקטגוריות הללו ישנו סימון צבע: ירוק, צהוב ואדום, בהתאמה.
בשלושה מחקרים קליניים פרוספקטיביים, חולים עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול התרופתי הנוכחי או אלו שפיתחו תופעות לוואי לטיפול חולקו באקראי לקבוצת התערבות (בה קיבלו הרופאים את דו"ח בדיקת GeneSight בתוך 1.5 ימים משליחת דגימת הדנ"א) או לקבוצת ביקורת (טיפול סטנדרטי).
הניטור אחר התגובה לטיפול התרופתי התבסס על מדד HAM-D17 (Hamilton Rating Scale for Depression) במהלך 8-10 השבועות הבאים.
מניתוח הנתונים משלושה מחקרים עלה כי בחולים בקבוצת הביקורת שטופלו בתרופות בקטגוריה האדומה תועד שיפור מתון של 10% במדד HAM-D17 במהלך תקופת המחקר. בסיכומו של דבר, בקבוצת הביקורת נרשם שיפור של 23%, תגובה אופיינית לטיפול בנוגדי-דיכאון. מנגד, בקבוצת ההתערבות תועד שיפור כולל גדול משמעותית של 40% בתום המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות הבדיקה עשויות לסייע בזיהוי החולים הצפויים להגיב לטיפול התרופתי להקלה על דיכאון ו/או חרדה.
מתוך הכנס השנתי ה-28 מטעם ECNP
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!