מתוצאות מחקר חדש בשלב 1, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי טיפול פומי ב- Selumetinib מפחית נפח גידול בילדים עם גידולים שפירים של עצבים פריפריים על-רקע נוירופיברומטוזיס מסוג 1, זאת לצד פרופיל בטיחות מתקבל על הדעת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין טיפול תרופתי יעיל למקרים של Plexiform Neurofibromas על-רקע נוירופיברומטוזיס מסוג 1, גידולים שפירים המתאפיינים בעליה במעבר אותות RAS-MAPK.
החוקרים השלימו מחקר בשלב 1 להערכת Selumetinib, מעכב פומי סלקטיבי של MEK (MAPK Kinase) בילדים עם נוירופיברומטוזיס מסוג 1 ו-Plexiform Neurofibromas לא נתיחים, במטרה לקבוע את המינון הנסבל המקסימאלי ולהעריך את הפרמקוקינטיקה בדם. Selumetinib ניתן פעמיים ביום במינונים של 20-30 מ”ג למ”ר. החוקרים בחנו גם את הטיפול במודל עכברים של נוירופיברומה על-רקע נוירופיברומטוזיס מסוג 1.
מדגם המחקר כלל 24 ילדים (גיל חציוני של 10.9 שנים, בטווח 3-18.6 שנים) עם חציון נפח גידול של 1,205 מ”ל, שטופלו ב- Selumetinib. החולים יכלו לקבל את הטיפול על-בסיס ארוך-טווח; חציון מספר מחזורי הטיפול עמד על 30 והמינון הנסבל המקסימאלי עמד על 25 מ”ג למ”ר (כ-60% מהמינון המומלץ במבוגרים).
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר על-רקע הטיפול ב- Selumetinib כללו פריחה דמוית-אקנה, תסמינים גסטרואינטסינאליים ועליה אסימפטומטית בריכוז קריאטין קינאז. תוצאות הערכות פרמקוקינטיות של Selumetinib בילדים במחקר זה היו דומות לתוצאות ממחקרים במבוגרים.
הטיפול ב- Selumetinib הוביל לתגובה חלקית (ירידה בנפח הגידול של 20% ומעלה) ב-71% מהמטופלים ולירידה בנפח נוירופיברומה ב-12 מבין 18 עכברים (67%). התקדמות המחלה (עליה בנפח הגידול בהיקף של לפחות 20% בהשוואה לנפח הבסיסי) לא תועדה עד כה.
יש עדויות אנקדוטליות לפיהן חלה ירידה בכאב על-רקע הגידול, בפגיעה במראה החיצוני ובליקוי התפקודי.
החוקרים כותבים כי מהנתונים המוקדמים עולה כי בילדים עם נוירופיברומטוזיס מסוג 1 וגידולי Plexiform Neurofibroma לא-נתיחים תועדה תועלת לטיפול ארוך-טווח ב- Selumetinib ללא השפעות רעילות חריגות.
N Engl J Med. Published online December 29, 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!