אונקולוגיה

חולה משותק הצליח לנוע כרצונו באמצעות טכנולוגיה חדשה (Lancet)

באמצעות FES (Functional Electrical Stimulation) ו-iBCI (Intracortical Brain-Computer Interface), חוקרים הצליחו להשיב את תפקוד היד והזרוע בחולה עם נזק כמעט מלא לחוט השדרה. הגישה אפשרה למטופל לשתות קפה ולאכול בעצמו ועל-פי רצונו בלבד.

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מתארים הכותבים את המקרה של גבר בן 53 שנים, לאחר חבלה טראומטית לחוט השדרה הצווארי (גובה חוליה C4) בעקבות תאונת אופניים שמונה שנים לפני המחקר.

בעקבות התאונה הוא נותר למעשה משותק מהצוואר מטה. בצד הימני הדומיננטי שלו שב תפקוד מוגבל עם תנועה רצונית, לא-פונקציונאלית, של חגורת הכתפיים, אך ללא הנעה רצונית של מפרק הכתף, מרפק או היד וללא תחושה מחת לכתף.

במסגרת הטיפול הנסיוני, החוקרים השתילו מערך מיקרו-אלקטרוני לקורטקס המוטורי הקשור בתנועה. כל אחד מהמערכים הללו כלל 96 אלקטרודות מקליטות, המחוברות באמצעות חוטים למקור הממוקם על הקרקפת של המטופל.

לאחר הצבת האלקטרודות לגירוי השרירים, החולה עבר אימונים באמצעות מערכת מציאות מדומה במשך ארבעה חודשים. במהלך אימונים אלו, בזמן שהיה בסביבה וירטואלית והרכיב משקפיים תלת-ממדיות, הוא למד להניע את היד לאזורים שונים של מסך המחשב.

כבר בשלב מוקדם מאוד, החולה הצליח להגיע לכל המטרות שהוצבו בדיוק של 95-100%. לאחר ארבעה חודשים, הוצבו 36 אלקטרודות לגירוי שרירים באמה הימנית העליונה והתחתונה, כולל אלקטרודות להשבת תנועת אצבעות, אגודל, שורש כף יד, מרפק וכתף.

במהלך הניסויים, החוקרים תיעדו את הנתונים ועיבדו אותם. הם יצרו אלגוריתם מתמטי הממפה את הפעילות המוחית, וכך מסייע לקבוע אילו שרירים לגרות על-מנת לייצר את התנועה שמניחים כי הנבדק ניסה לבצע.

באמצעות מערכת FES + iBCI, הנבדק הצליח לאחוז בכוס קפה ולשתות עם קש. פעולה זו דרשה ממנה יישור של המרפק, פתיחת כף היד, אחיזה בכוס בבטחה, כיפוף המרפק בכדי לקרב את הכוס לפה ולשתות, ולאחר מכן יישור המרפק להשבת הכוס ושחרור האחיזה. הפעולה ארכה בין 20 ל-40 שניות והייתה מוצלחת ב-11 מבין 12 נסיונות. הנבדק הצליח גם להאכיל עצמו לבדו בעזרת המערכת.

לדברי הנבדק, הוא פשוט נדרש לחשוב על התנועות של האמה וזו נעה בהתאם לרצונו ולכן הדבר לא דרש כל פעולה מיוחדת מצידו.

כאשר כובתה מערכת FES, המשתתף לא הצליח כלל לבצע תנועות משמעותיות. לדברי החוקרים, מכאן עולה כי השימוש במערכת לא הוביל להחלמה משמעותית בתפקוד המוטורי. במהלך תקופת המחקר, בין 1 בדצמבר, 2014, וכאשר הונח השתל בקורטקס, ועד 7 בנובמבר, 2016, החולה פיתח ארבעה אירועים חריגים עקב השתל. עם זאת, כל המקרים טופלו וחלפו.

Lancet. Published online March 28, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

  • טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    מתן טיפול ב- Valproate (ואלפרואט) במינון גבוה מלווה בעליה במשקל בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר העלייה הגדולה ביותר במשקל דווחה בקרב אלו שנטלו מינון יומי של 1,300 מ”ג ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים לאורך שנה אחת משני מחקרים אורכיים שנערכו בין השנים 2007 ו-2022. […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה