קצב לב מוגבר במנוחה לווה בשיעור מוגבר של הישנות אדנומה מתקדמת בקרב מטופלים ששרדו סרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מקוריאה, שפורסמו בכתב העת PLoS One.
מדגם המחקר כלל 300 משתתפים לאחר-ניתוח אשר שרדו סרטן מעי גס ורקטום בבית חולים בסיאול. כל המשתתפים השלימו הערכה חמש שנים לאחר הטיפול לקביעת קצב הלב במנוחה, פעילות גופנית והרכב הגוף. נתוני בדיקות קולונוסקופיה לאורך המעקב נאספו לאורך מעקב ממוצע של שמונה שנים.
השורדים סווגו לארבע קבוצות, על-פי קצב הלב במנוחה: רבעון ראשון (45-66 פעימות לדקה), שני (67-73 פעימות לדקה), שלישי (74-90 פעימות לדקה) או רבעון רביעי (81-120 פעימות לדקה). גיל המשתתפים הממוצע לאורך הרבעונים נע בין 58.5 (אלו עם קצב הלב הגבוה ביותר) ועד 62.7 שנים (אלו עם קצב הלב הנמוך ביותר).
לא תועדו הבדלים בין הקבוצות ברמת ההשכלה, הרגלי אלכוהול/עישון, סיפור משפחתי לשל סרטן מעי גס ורקטום, גובה, משקל, מדד מסת גוף, היקף מותניים, מסת שריר שלד, או מסת תאי גוף. הקבוצות היו דומות גם בלחץ דם דיאסטולי וסיסטולי; מיקום הגידול, שלב ודרגת הגידול; היסטוריה רפואית; מדדים מטבוליים וטיפול תרופתי. עם זאת, מטופלים ברבעונים התחתונים של קצב הלב נטו להיות מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (64.6%), בעוד שלמעלה ממחצית מאלו בשני הרבעונים העליונים היו נשים. מטופלים עם קצב לב נמוך עסקו בפעילות גופנית בהיקף נרחב יותר, עם מסת שומן גוף, אחוז שומן גוף ואזור שומן ויסארלי נמוכים יותר, אם כי ההבדלים היו קטנים.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר חיובי בין קצב לב נמוך ובין פעילות גופנית במשך למעלה מחמש שעות או מעל 40 MET-hour בשבוע.
החוקרים מדווחים כי בקרב 161 נבדקים (54%) תועדה הישנות של לפחות פוליפ אחד בבדיקת קולנוסקופיה, עם מרווח זמן ממוצע מניתוח עד הישנות של 45.2 חודשים. בהתאם לממצאי מחקרים קודמים, מעקב לאחר-טיפול הצביע על שיעור הישנות אדנומה של 32.3% ושיעור הישנות אדנומה מתקדמת של 9%.
בקרב שורדים עם קצב לב גבוה יותר במנוחה תועדו שיעורי הישנות גבוהים יותר משמעותית של אדנומה מתקדמת אך לא אדנומה טובולארית או פוליפים מכל סוג בהשוואה לאלו עם קצב לב נמוך יותר במנוחה. השיעורים הלא-מתוקנים לפי רבעונים, מהראשון לאחרון, עמדו על 3.8%, 7.9%, 10% ו-14.7%, בהתאמה.
לאחר תקנון לגורמי סיכון, באלו ברבעון העליון של קצב הלב במנוחה (81 פעימות לדקה ומעלה) תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות אדנומה מתקדמת, עם יחס סיכון של 6.183, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון (עד 66 פעימות לדקה). בקרב אלו ברבעון השני, שיעורי ההישנות המתוקנים עמדו על 2.491 וברבעון השלישי עמדו על 5.623.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הקשר בין קצב הלב במנוחה עם הישנות אדנומה מתקדמת היה בולט יותר בקרב מטופלים עם מסת שומן גוף גדולה מהנורמה או אורח חיים יושבני.
PLoS One
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!