הודעת מדיסון
תוצאות חיוביות במעקב ארוך טווח של המרכז הרפואי במנהיים גרמניה כחלק מהמחקר האקראי פאזה 3 ה-TARGIT-A אשר השווה קרינה תוך ניתוחית באמצעות האינטרה-בים, לקרינה חיצונית לכל השד בחולות עם סרטן שד מוקדם.
התפקיד של הקרנות כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם, כבר מזמן הוכח כבעל חלק מרכזי של טיפול משמר שד. המטרה של ההקרנות היא להשמיד תאים סרטניים שנותרו לאחר כריתת הגידול הראשוני בניתוח משמר שד. הקרינה ניתנת במטרה לשפר את השליטה המקומית, ויש לה גם השפעה חיובית על ההישרדות הכללית. מאז ומתמיד, הקרנה חיצונית לכל השד (WBRT) נחשבה לטיפול המשלים הסטנדרטי והמקובל. יחד עם זאת, חתרו לחיפוש אחר גישה של הקרנה המותאמת יותר לסיכון, שבו ניתן יהיה להחליף את שיטת הWBRT בקרינה חלקית לשד (PBI), כך שאפשר יהיה בקבוצות מסוימות של חולות לחסוך קרינה חיצונית לשד כולו לזמן ממושך.
זרוע A קיבלו קרינה תוך ניתוחית (IORT) במנה בודדת של Gy20 באמצעות האינטרה-בים, במשך 30-50 דקות במהלך הניתוח. במידה והתגלו פרמטרים פרוגנוסטיים שליליים בפתולוגיה הסופית שלאחר הניתוח (בלוטות נגועות, גידול לובולרי פולשני, גידול מולטיפוקאלי, שולי כריתה חיוביים וכו’) – הן קיבלו תוספת של קרינה חיצונית (WBRT). זרוע B קיבלו קרינה חיצונית לכל השד (WBRT) עד Gy56 בפרקציות של Gy2 מידי יום, פרוספקטיבי. 184 המטופלות חולקו באופן אקראי, 90 מתוכן בזרוע A ו- 90 בזרוע B. חציון המעקב היה 8.5 שנים. ההישרדות הכוללת ב- 5 שנים עמדה על 94.4% בזרוע A ו- 93.3% בזרוע B (p = 0.73). 2 הישנויות מקומיות נצפו: בזרוע A – מקרה אחד של הישנות מקומית במטופלת שקיבלה IORT + WBRT אחרי 70.3 חודשים, אשר סירבה לטיפול סיסטמי משלים, ובזרוע B מטופלת אחת עם הישנות מקומית כ4.5 חודשים לאחר הניתוח, שסירבה לכל צורה של טיפול אדג’ובנטי כולל קרינה. כתוצאה מכך, שיעור ההישנות המקומית ב5 שנים בזרוע A היה – 0% ובזרוע B – 1.1%. שיעור ההישנות בשד מחוץ לרביע ב5 שנים (נצפו 2 מקרים נוספים) היה 0% בזרוע A, ו- 1.2% בזרוע B. ניתוח מסטקטומי בוצע בהצלחה בכל החולות עם הישנות המחלה. לסיכום, המעקב ארוך הטווח של קבוצה זו ממרכז רפואי יחיד, מחזק את הדיווחים על שיעורי הישנות מקומית נמוכים לאחר IORT באמצעות אינטרה-בים במתן מנה בודדת. מסקנת החוקרים היא כי התוצאות שלהם עולות בקנה אחד עם יעילות דומה של קרינה תוך ניתוחית (IORT) המותאמת לסיכון עבור מטופלות סלקטיביות עם סרטן שד מוקדם. עוד הם מדגישים, כי התוצאות טובות לטווח ארוך, במיוחד בהיבט של השליטה המקומית במעקב חציוני של 8.5 שנים בקבוצה הנחקרת. תקופה זו מאפשרת לזהות את רוב האירועים הקשורים לגידול, ואלו היו כאמור, מעטים מאוד. בהתבסס על הנתונים של האנליזה הזו והניסיון הרב וארוך הטווח שהצטבר עם קרינה תוך-ניתוחית באמצעות האינטרה-בים בסרטן שד, החוקרים מאמינים כי אסטרטגיית הTARGIT יעילה ובטוחה בחולות סרטן שד בסיכון נמוך בגישה המותאמת לסיכון. הטכנולוגיה של קרינה תוך-ניתוחית (IORT) באמצעות אינטרה-בים זמינה במרכזים הרפואיים בישראל: בלינסון, מאיר, קפלן, סורוקה, העמק, שערי צדק, אסותא רמת החייל כרמל ואסותא חיפה, למטופלות בעלות מאפיינים מסוימים של מחלה וגידול, על פי הנחיות האיגודים הבינלאומיים הESTRO והASTRO לקרינה חלקית לשד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!