אונקולוגיה

כיצד מומחים מנהלים את הטיפול בסרטן שד מתקדם במהלך מגפת הקורונה? (מתוך CCO Oncology)

במאמר שפורסם ב-Clinical Care Options מציגה ד”ר הלן הופ מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו את משנתה בכל הנוגע לטיפול בסרטן שד מתקדם בתקופת מגפת הקורונה, תוך סקירת המלצות מטעם ה-COVID-19 Pandemic Breast Cancer Consortium.

ה-COVID-19 Pandemic Breast Cancer Consortium הינה קבוצה של מומחים בתחום הטיפול בסרטן שד ממרכזי סרטן ברחבי ארצות הברית, אשר פרסמו המלצות אודות הגישות לטיפול בנשים עם סרטן שד כבר בחודש אפריל השנה, בשלבים הראשונים של מגפת הקורונה. המלצות אלו כללו זיהוי מקרים בהם יש לבחור בהתחלת טיפול או דחיית טיפול אונקולוגי וכיצד לתכנן את הטיפול כך שניתן יהיה להפחית את הסיכון למטפלים ולמטופלות.

בנשים עם סרטן שד פולשני ובשלב מתקדם, המלצות קבוצת המומחים כוללות התאמת המינון ולוח הזמנים של הטפול הסיסטמי. באופן ספציפי, בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, ניתן להעלות את משך המרווחים בין טיפולי Trastuzumab, Pertuzumab ומשלבי נוגדן-תרופה. עם זאת, ד”ר הופ סבורה כי הדבר תלוי במשך הזמן שהחולה קיבלה את הטיפול ובצפי התגובה לטיפול. לדוגמא, ניתן לשקול הפרעה בטיפול אחזקה המבוסס על Trastuzumab בנשים עם מחלה מאוזנת לאורך למעלה משנתיים ועומס מחלה מוגבל.

בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, יש לשקול את הרעילות האפשרית והסיכונים של טיפול פומי ממוקד. מהנתונים הזמינים עולה כי אין סיכון מוגבר לסיבוכי נגיף הקורונה בנשים שקיבלו טיפולים ממוקדים. ד”ר הופ מאמינה כי יש חשיבות רבה להרגעת החולות. המלצות קבוצת המומחים קובעות כי סביר לדחות טיפול קו-ראשון או שני במעכבי CDK4/6 בנשים בהן צפויה בקרת גידול עם טיפול אנדוקריני בלבד. עם זאת, ד”ר הופ מציינת כי מהניסיון שלה תתכן תועלת הישרדותית לטיפול ולכן אינה דוחה את מתן הטיפול במעכבי CDK4/6. ד”ר הופ מדגישה כי גם במקרה זה, אין הוכחות לעליה בשכיחות זיהומי COVID-19 או עליה בסיבוכים.

באשר למעכבי mTOR ומעכבי PI3 Kinase, הטיפול תלוי בסבילות הטיפול מצד החולה.ניתן לשקול הפחתת מינונים להקלה על רעילות הטיפול ונויטרופניה ולהפחתת מספר הביקורים במרפאה (לצורך דגימות דם וכדומה). מדובר בשיקולים חשובים כאשר מנסים לצמצם את החשיפה של המטפלים והמטופלות.

השימוש במעכבי בקרה חיסונית בחולים עם חשד לזיהום בנגיף הקורונה עורר דיון רב. הסברה הייתה כי מעכבי בקרה חיסונית עשויים להביא לעליה בסיכון להדבקה בנגיף ובסיכון לסיבוכים של המחלה הזיהומית. חלק מהנשים דחו את הטיפולים על-רקע חשש זה. עם זאת, לא ברור אם קיים קשר אמיתי והכותבים מאמינים כי ייתכן וישנה חפיפה בין מחלות הרקע המעלות את הסיכון לזיהום בנגיף הקורונה וסיבוכי הזיהום ובין האוכלוסייה בה נוטים יותר לבחור בטיפול אימונותרפי.

ד”ר הופ מסבירה כי במרפאה שלה, חלק גדול מהנשים המקבלות טיפול אימונותרפי אובחנו עם סרטן שד גרורתי, שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים וחיובי ל-PD-L1. על-סמך הניסיון שלה, היא מאמינהכי ניתן לטפל בבטחה בתכשירים אימונותרפיים במקרים אלו במידה ונוקטים באמצעי הזהירות הנדרשים. עלו הצעות לשקול בדיקות סקר לנגיף הקורונה לפני התחלת אימונותרפיה, אך בפועל במרפאה שלה היא לא משלימה בדיקות סקר מעבר לסקר תסמינים בכל ביקור.

בנשים עם זיהום פעיל בנגיף הקורונה יש לדחות את הטיפול האימונותרפי, כמו גם כל טיפול אחר הניתן לדחות. יש להימנע מתרופות העלולות לגרום לשינויים דלקתיים בריאות או לדכא את מערכת החיסון. לדוגמא, יש לדחות מתן מעכבי CDK4/6 בחולה עם זיהום פעיל בנגיף הקורונה. בדומה, אין לתת טיפול כימותרפי או טמוקסיפן, לאור הסיכון לקרישיות-יתר בחולים עם אבחנה של נגיף הקורונה. תכשירים מתאימים יותר לשימוש במקרים אלו כוללים Trastuzumab, Pertuzumab ומעכבי ארומטאז.

מתוך CCO Oncology

הערת מערכת:

המאמר הזה הומלץ לפרסום אצלנו ע”י פרופ’ תמר פרץ המשמשת כפרשנית האונקולוגיה הבכירה באתר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים הינו סמן טוב יותר ממדד מסת גוף לחיזוי הסיכון להתפתחות ממאירות על-רקע השמנה בגברים, אך לא בנשים, כך עולה מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת Journal the National Cancer Institute. החוקרים אספו נתונים אודות מדד מסת הגוף והיקף מותניים אודות 339,190 משתתפים ממאגרים שונים בשבדיה; אבחנות של מחלות ממאירות נלקחו ממאגר Swedish Cancer […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך