אונקולוגיה

אפשרות לטיפול קו ראשון יעיל גם לחולי לוקמיה משנית – שינוי הפרדיגמה הטיפולית בחולי AML/ מאמר אורח מאת ד”ר חזי גנזל, רופא בכיר במערך ההמטולוגי, מרכז רפואי שערי צדק

טיפולים חדשים למחלת לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), איפשרו בשנים האחרונות ליותר ויותר חולים להגיע להפוגה, לחיות באיכות חיים טובה יותר ואף להגיע להשתלת מח עצם.  ד”ר חזי גנזל, רופא בכיר במערך ההמטולוגי, מרכז רפואי שערי צדק, במאמר אורח:

הפרוטוקול הטיפולי שמקובל לתת לחולי AML כטיפול השראה (אינדוקציה) הוא פרוטוקול המכונה ‘7+3’ במסגרתו ניתנות שתי תרופות כימותרפיות, אחת בשם ציטראבין למשך שבעה ימים והשנייה בשם דאונורוביצין, למשך שלושה ימים מתוך השבעה. פרוטוקול זה נהוג כבר מעל 40 שנה, ומביא להשגת הפוגה מלאה באחוז גבוה של המטופלים. לא מדובר בטיפול סלקטיבי כנגד תאי הלוקמיה, אלא בכמותרפיה הפוגעת בכלל התאים המתחלקים בגוף, ובראשם התאים הצעירים במח העצם. לכן, טיפול זה יביא בהכרח לירידה בספירת הדם של המטופל, ספירה שגם כך לרוב נמוכה בגלל הלוקמיה עצמה. על מנת להגן ולתמוך במטופל, בשבועות שלאחר הטיפול, הוא יהיה מאושפז בחדר בידוד במחלקה ההמטולוגית ויזקק לטיפול אנטיביותי ולמוצרי דם.  לאחר התאוששות ספירות הדם מהטיפול, תיבדק מידת התגובה לטיפול, ובהתאם יוחלט על מתן טיפול קונסולידציה, באמצעות עוד קורסים של כמותרפיה ו/או השתלת מח עצם מתורם. ההחלטה על הצורך בהשתלה מבוססת בעיקר על פרמטרים ציטוגנטים ומולקולרים שנבדקו על דגימת מח העצם מזמן האבחנה, כמו גם על עומק התגובה לטיפול.

פרוטוקול ‘7+3’ נחשב לטיפול אינטנסיבי למדי ולכן אינו מתאים לאנשים מעל גיל 75 או לכאלו עם מחלות רקע משמעותיות. לפני שנים ספורות נכנסו כמה שחקנים חדשים לשוק ששינו את הפרדיגמה הטיפולית בחולי AML. שילוב של התרופות וידזה + וונטוקלקס הוא טיפול, שבניגוד לפרוטוקול ‘7+3’, ניתן לתת גם למטופלים מאוד מבוגרים וגם לכאלו עם מחלות רקע משמעותיות. אחוז גבוה של החולים שמקבלים טיפול זה  משיגים תגובה מצויינת ואיכות חיים טובה, אך ברוב המקרים משך התגובה מוגבל וכעבור סדר גודל של שנה עד שנה וחצי המחלה נוטה להתלקח מחדש (DiNardo CD et al., NEJM 2020). בחלק מהמטופלים, הטיפול בשילוב זה מהווה גשר להשתלת מח עצם מתורם.

אחת הלוקמיות היותר קשות לטיפול היא ‘לוקמיה משנית’. מדובר בלוקמיה שהתפתחה על רקע של טיפול כמותרפי קודם או על רקע של מחלת מח עצם קודמת (MDS). בלוקמיה זו הטיפול הקונבנציונלי לא מביא לתוצאות מספיק טובות. השאיפה בטיפול היא להביא את המטופלים למצב של הפוגה ולהפנותם לאחר מכן להשתלת מח עצם, אבל הרבה מהמטופלים לא מצליחים להשיג הפוגה. VYXEOS היא תרופה חדשה שהוכחה כיעילה בדיוק בתת סוג זה של לוקמיה. תרופה זו נכנסה לשימוש, בשנים האחרונות, בעולם אך עדיין לא נכנסה ל’סל התרופות’ בישראל. מדובר בטיפול שכולל את אותם רכיבים שיש בפרוטוקול ‘7+3’, אך בפורמולציה מיוחדת שבה היחס בין הרכיבים מאוד מדוייק והחומר עטוף במעטפת ליפוזומלית, אשר ככל הנראה מגבירה את חדירת הכמותרפיה לתוך מוח העצם. לכאורה היינו מצפים שכיוון שבויקסאוס וב ‘7+3’ יש את אותם חומרים ציטוטוקסים, הרי שהתוצאות הקליניות יהיו זהות, אבל מחקרים גדולים הראו שבאותה אוכלוסיית חולים עם לוקמיה משנית, לוקמיה שנחשבת לבעלת פרוגנוזה רעה במיוחד, דוקא בה תוצאות הטיפול בויקסאוס הרבה יותר טובות מאלו של הטיפול הסטנדרטי ב ‘7+3’. התוצאות הטובות באות לידי ביטוי במיוחד בקרב המטופלים שעוברים בהמשך השתלת מח עצם מתורם (Lancet EJ et al., JCO 2018). בארצות הברית טיפול ב-ויקסאוס הפך זה מכבר לטיפול הסטנדרטי בקרב חולי לוקמיה משנית. השנה, מועמדת התרופה שוב לסל התרופות, בתקווה שהפעם תצליח להיכנס ולהגדיל בכך את הארסנל הטיפולי העומד לרשותינו בטיפול בחולי AML.

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך