טיפולים חדשים למחלת לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), איפשרו בשנים האחרונות ליותר ויותר חולים להגיע להפוגה, לחיות באיכות חיים טובה יותר ואף להגיע להשתלת מח עצם. ד”ר חזי גנזל, רופא בכיר במערך ההמטולוגי, מרכז רפואי שערי צדק, במאמר אורח:
הפרוטוקול הטיפולי שמקובל לתת לחולי AML כטיפול השראה (אינדוקציה) הוא פרוטוקול המכונה ‘7+3’ במסגרתו ניתנות שתי תרופות כימותרפיות, אחת בשם ציטראבין למשך שבעה ימים והשנייה בשם דאונורוביצין, למשך שלושה ימים מתוך השבעה. פרוטוקול זה נהוג כבר מעל 40 שנה, ומביא להשגת הפוגה מלאה באחוז גבוה של המטופלים. לא מדובר בטיפול סלקטיבי כנגד תאי הלוקמיה, אלא בכמותרפיה הפוגעת בכלל התאים המתחלקים בגוף, ובראשם התאים הצעירים במח העצם. לכן, טיפול זה יביא בהכרח לירידה בספירת הדם של המטופל, ספירה שגם כך לרוב נמוכה בגלל הלוקמיה עצמה. על מנת להגן ולתמוך במטופל, בשבועות שלאחר הטיפול, הוא יהיה מאושפז בחדר בידוד במחלקה ההמטולוגית ויזקק לטיפול אנטיביותי ולמוצרי דם. לאחר התאוששות ספירות הדם מהטיפול, תיבדק מידת התגובה לטיפול, ובהתאם יוחלט על מתן טיפול קונסולידציה, באמצעות עוד קורסים של כמותרפיה ו/או השתלת מח עצם מתורם. ההחלטה על הצורך בהשתלה מבוססת בעיקר על פרמטרים ציטוגנטים ומולקולרים שנבדקו על דגימת מח העצם מזמן האבחנה, כמו גם על עומק התגובה לטיפול.
פרוטוקול ‘7+3’ נחשב לטיפול אינטנסיבי למדי ולכן אינו מתאים לאנשים מעל גיל 75 או לכאלו עם מחלות רקע משמעותיות. לפני שנים ספורות נכנסו כמה שחקנים חדשים לשוק ששינו את הפרדיגמה הטיפולית בחולי AML. שילוב של התרופות וידזה + וונטוקלקס הוא טיפול, שבניגוד לפרוטוקול ‘7+3’, ניתן לתת גם למטופלים מאוד מבוגרים וגם לכאלו עם מחלות רקע משמעותיות. אחוז גבוה של החולים שמקבלים טיפול זה משיגים תגובה מצויינת ואיכות חיים טובה, אך ברוב המקרים משך התגובה מוגבל וכעבור סדר גודל של שנה עד שנה וחצי המחלה נוטה להתלקח מחדש (DiNardo CD et al., NEJM 2020). בחלק מהמטופלים, הטיפול בשילוב זה מהווה גשר להשתלת מח עצם מתורם.
אחת הלוקמיות היותר קשות לטיפול היא ‘לוקמיה משנית’. מדובר בלוקמיה שהתפתחה על רקע של טיפול כמותרפי קודם או על רקע של מחלת מח עצם קודמת (MDS). בלוקמיה זו הטיפול הקונבנציונלי לא מביא לתוצאות מספיק טובות. השאיפה בטיפול היא להביא את המטופלים למצב של הפוגה ולהפנותם לאחר מכן להשתלת מח עצם, אבל הרבה מהמטופלים לא מצליחים להשיג הפוגה. VYXEOS היא תרופה חדשה שהוכחה כיעילה בדיוק בתת סוג זה של לוקמיה. תרופה זו נכנסה לשימוש, בשנים האחרונות, בעולם אך עדיין לא נכנסה ל’סל התרופות’ בישראל. מדובר בטיפול שכולל את אותם רכיבים שיש בפרוטוקול ‘7+3’, אך בפורמולציה מיוחדת שבה היחס בין הרכיבים מאוד מדוייק והחומר עטוף במעטפת ליפוזומלית, אשר ככל הנראה מגבירה את חדירת הכמותרפיה לתוך מוח העצם. לכאורה היינו מצפים שכיוון שבויקסאוס וב ‘7+3’ יש את אותם חומרים ציטוטוקסים, הרי שהתוצאות הקליניות יהיו זהות, אבל מחקרים גדולים הראו שבאותה אוכלוסיית חולים עם לוקמיה משנית, לוקמיה שנחשבת לבעלת פרוגנוזה רעה במיוחד, דוקא בה תוצאות הטיפול בויקסאוס הרבה יותר טובות מאלו של הטיפול הסטנדרטי ב ‘7+3’. התוצאות הטובות באות לידי ביטוי במיוחד בקרב המטופלים שעוברים בהמשך השתלת מח עצם מתורם (Lancet EJ et al., JCO 2018). בארצות הברית טיפול ב-ויקסאוס הפך זה מכבר לטיפול הסטנדרטי בקרב חולי לוקמיה משנית. השנה, מועמדת התרופה שוב לסל התרופות, בתקווה שהפעם תצליח להיכנס ולהגדיל בכך את הארסנל הטיפולי העומד לרשותינו בטיפול בחולי AML.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!