במאמר שפורסם בכתב העת Chest מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין תסמונת מטבולית ובין הסיכון לסרטן ריאות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברחבי העולם נרשמה עליה בשיעורי היארעות סרטן ריאות ובשיעורי הימצאות תסמונת מטבולית. מאחר והקשר בין תסמונת מטבולית ובין סרטן ריאות עדיין שנוי במחלוקת, מטרתם כעת הייתה לבחון את הנושא .
החוקרים השלימו ניתוח רב-משתני להערכת הקשר בין תסמונת מטבולית ובין הסיכון לסרטן ריאות, הן בכלל והן לפי תתי-סוגים היסטולוגיים, על-סמך נתונים ממאגר UK Biobank. הנתונים נבחנו לפי מין, הרגלי עישון וטיפול תרופתי.
מדגם המחקר כלל 331,877 משתתפים, מהם 77,173 חולים עם תסמונת מטבולית בעת הגיוס למחקר. לאורך חציון מעקב של 10.9 שנים, 2,425 חולים אובחנו עם סרטן ריאות.
בקרב חולים עם תסמונת מטבולית תועד סיכון גבוה פי 1.21 (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.33) לסרטן ריאות בכלל, עם סיכון גבוה פי 1.28 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.50) לאדנוקרצינומה וסיכון גבוה פי 1.16 (רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.44) לקרצינומה של תאי קשקש.
יחסי הסיכון לסרטן ריאות עלו עם עליה מספר ההפרעות המטבוליות מ-1.11 ל-1.5~1.4 באלו עם 1-5 הפרעות מטבוליות. החוקרים מדווחים על קשר חיובי עם סרטן ריאות ועם רמות HDL נמוכות, עליה בהיקף מותניים והיפרגליקמיה, כאשר זוהה קשר לא-ליניארי בין סרטן ריאות ובין רמות HDL, היקף מותניים וריכוז המוגלובין מסוכרר.
הקשר בין תסמונת מטבולית וסרטן ריאות היה מושפע ממין המטופל, כאשר בנשים תועדה השפעה בולטת יותר להפרעה המטבולית על הסיכון למחלה הממארת (p=0.031). הסיכון לסרטן ריאות עקב תסמונת מטבולית היה מוגבר בעיקר בקרב מעשנים, אם כי ההשפעה המתווכת של עישון לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לסרטן ריאות בחולים עם תסמונת מטבולית, עדות לחשיבות תשומת לב למצב המטבולי במניעה ראשונית של סרטן ריאות ובחירת אוכלוסיות בסיכון גבוה לבדיקות סקר לסרטן ריאות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!