הרכב מחודש של מספר תרופות אונקולוגיות תחת טיפול משולב המוכר כ-BEACOPP הוביל לשיפור הישרדות ללא-התקדמות מחלה, בהשוואה למשלב הטיפול המקורי במבוגרים עם מחלת הודג’קין קלאסית בשלב מתקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת הודג’קין הינה הממאירות הנפוצה ביותר במבוגרים צעירים. הגיל החציוני בעת הופעת המחלה נע סביב 30 שנים וניתן להשיג ריפוי באמצעות כימותרפיה. טיפול כימותרפי אינטנסיבי ככל הנראה טוב יותר מטיפול פחות אינטנסיבי, אך זאת על-חשבון אירועים חריגים משנית לטיפול.

החוקרים ערכו שינוי במשטר הטיפול המקובל BEACOPP, הכולל Bleomycin, Etoposide, Doxorubicin, Cyclophosphamide, Vincristine, Procarbazine ו-Prednisone. מדובר בטיפול הסטנדרטי הודות לשיעורי הריפוי הגבוהים, כפי שבא לידי ביטוי בשיעורים גבוהים של הישרדות ללא התקדמות מחלה. עם זאת, מדובר בנטל טיפול משמעותי ולכן הם בחנו את תוצאות משלב ניסיוני בשם BrECADD, הכולל שש תרופות במקום שבע: Brentuximab vedotin, Etoposide, Cyclophosphamide, doxorubicin, Dacarbazine ו-Dexamethasone.

מחקר HD21 הינו מחקר בינלאומי שכלל תשע מדינות ו-233 אתרים, במהלכו גויסו חולים בגילאי 18-60 שנים שקיבלו ארבעה או שישה מחזורי טיפול במשלב BEACOPP או BrECADD.

במדגם לפי כוונה לטיפול נכללו 1,482 חולים גיל חציוני של 31.1 שנים; 44% נשים), 742 חולקו למשלב BrECADD ו-740 חולקו למשלב BEACOPP.

מהנתונים עולה כי תועדו מעט מאוד מקרי כישלון טיפול מוקדם בזרע BrECADD לעומת BEACOPP. מספר החולים עם התקדמות ראשונית במהלך שלושת החודשים הראשונים עמד על 5 לעומת 15 חולים, בהתאמה, ומספר החולים שהשיגו הפוגה מוקדמת בין 3-12 חודשים עמד על 11 לעומת 23 חולים, בהתאמה.

שיעורי ההישרדות לאחר ארבע שנים היו כמעט זהים בשתי הקבוצות ועמדו על 98.5% עם משלב BrECADD לעומת 98.2% עם משלב BEACOPP. באשר לפוריות, שיעורי התאוששות רמות FSH לאחר שנה אחת היו גבוהים יותר עם משלב BrECADD הן בגברים (67% לעומת 24%, בהתאמה) והן בנשים (89% לעומת 68%, בהתאמה). שיעורי הלידה היו גם כן גבוהים יותר עם משלב BrECADD (60 מקרים לעומת 43 מקרים, בהתאמה).

קרוב לשני-שליש מהחולים תחת משלב BrECADD (64%) נדרשו ל-12 שבועות טיפול (ארבעה מחזורים). באשר לרעילות משנית לטיפול, זו הייתה פחות נפוצה בקבוצת הטיפול ב-BrECADD לעומת BEACOPP (42% לעומת 59%, בהתאמה; p<0.0001), כאשר 1% מהמטופלים במשלב BrECADD סבלו מרעילות זו לאחר שנה אחת.

מומחים בתחום קוראים לבחון את תוצאות משלב BrECADD אל מול משלב ABVD, הנפוץ יותר בשימוש בארצות הברית כיום.

מתוך כנס ASCO

לידיעה במדסקייפ