כ-14% מהחולים העוברים ניתוחי קטרקט מקבלים תרופות נוגדות קרישה. במחקר פרוספקטיבי נבדקו השפעות מתן אורלי של תרופות נוגדות קרישה על הדימום במהלך הניתוח ולאחריו בחולים העוברים ניתוח קטרקט תחת הרדמה טופיקלית.
במחקר השתתפו 128 חולים שעברו ניתוח קטרקט תוך קבלת תרופות נוגדות קרישה דרך הפה. זמן ה-prothrombin הממוצע לפני הניתוח היה 18%-/+39. רוב החולים (81%) המשיכו בנטילת תרופות נוגדות קרישה דרך הפה (זמן prothrombin של 13%-/+34). כל הניתוחים בוצעו תחת הרדמה טופיקלית.
ב-9 חולים (7%) נצפה ארוע דימום אוקולרי. בכל המקרים לא הופיע איום על הראיה והתרחשה ספיגה ספונטנית בתוך כמה ימים. רק בחולה אחד (0.8%) התרחש דימום קל ב-anterior chamber. לא נמצאו הבדלים (P > 0.05) בין החולים שבהם התרחשו סיבוכי דימום לבין החולים שבהם הם לא התרחשו מבחינת חדות הראיה, הלחץ התוך-עיני, זמן ה-prothrombin, או הפסקת הטיפול באמצעות נוגדי קרישה לאחר הניתוח.
החוקרים מסיקים כי ביצוע ניתוחי קטרקט תחת הרדמה טופיקלית בעת נטילת תרופות נוגדות קרישה דרך הפה לא מעלה את הסיכון להתרחשות דימומים המהווים איום על הראיה בחולים.
Klin Monatsbl Augenheilkd. 2004 Sep;221(9):749-52.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!