ניתוח ירוד  הינו בין הניתוחים האלקטיביים השכיחים ביותר המבוצעים בארצות מפותחות. השיטות הניתוחיות השתפרו באופן משמעותי במהלך השנים, דבר שהפחית את הסיכון לסיבוכים והעלה את הצפי של מנתחים ומנותחים לשיקום מוצלח של הראייה. בחולים ללא מחלת עיניים, הצפי לחדות ראיה של 6/6 לאחר הניתוח הינו ריאלי. כמו ניתוחים אחרים גם ניתוח הירוד גורם לתגובה דלקתית ניתוחית. דלקת לא נשלטת עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות כמו הידוקים אחוריים, אובאיטיס, וגלאוקומה משנית. בגלל סיבה זו הטיפול בדלקת הינו מקובל בניתוחי ירוד מודרניים. כיום, שתי קבוצות של תרופות משמשות לשליטה בדלקת עינית: הסטרואידים והתרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידליות – nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) . הסטרואידים הם חומרים בעלי פעילות נוגדת דלקת חזקה. הם פועלים באמצעות השפעה על מספר מדיאטורים תוך תאיים של  דלקת. ה- NSAIDs פועלים באמצעות עיכוב האנזימים של הציקלואוקסיגנאז. אנזימי הציקלואוקסיגנאז גורמים לקטליזה של יצירת פרוסטגלנדינים ותרומבוקסנים. הפרוסטגלנדינים מתווכים תגובות דלקתיות. מניעת יצירה של פרוסטגלנדינים מפחיתה את התגובה הדלקתית.

בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית – Pseudophakic cystoid macular edema (PCME) שכונתה גם Irving Gass syndrome , הינה התנפחות של הפובאה מהצטברות נוזלים שמתרחשת מספר שבועות עד חודשים לאחר ניתוח ירוד. זוהי כיום הסיבה השכיחה ביותר לירידה בחדות הראייה לאחר ניתוח ירוד. השכיחות של בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית משתנה ממחקר למחקר בהתאם להגדרתה במחקרים השונים. אם ההגדרה מבוססת על ממצא בצילום פלואורסצאין אנגיוגרפיה, דווח על שכיחות של עד 20 אחוזים. לעומת זאת מדווח על שכיחות של רק כשני אחוזים כאשר האבחנה כוללת ירידה בחדות הראייה. בדרך כלל בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית הינה תת-קלינית ונרפאת באופן עצמוני, ורק בחולים מועטים היא הופכת להיות כרונית וגורמת לירידה קבועה בחדות הראייה. חושבים שהגורם לבצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית הוא חדירות מוגברת של כלי הדם הנגרמת ממדיאטורים דלקתיים כמו הפרוסטגלנדינים. דיווחים אחדים ציינו שיש סיכון מוגבר לפתח בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית בחולים המשתמשים באנלוגים פרוסטגלנדינים לטיפול בגלאוקומה. קיימת נטייה לשכיחות מוגברת של בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית בחולים עם דלקת אחר-ניתוחים מוגברת. הקשר בין דלקת ובצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית מודגם על ידי הממצא של התפתחות בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית בשכיחות גבוהה פי שלוש בחולים עם היסטוריה רפואית של אובאיטיס. המקולה עבה יותר בחולים שעברו ניתוח ירוד מסובך בהשוואה לזו של חולים שעברו ניתוח ירוד ללא סיבוכים. טראומה ניתוחית מוגברת כמו פגיעה איאטרוגנית בקשתית מגבירה את הסיכון לפתח בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית. בנוסף לכך הסיכון מוגבר גם בחולים עם היסטוריה של חסימת ורידים של הרשתית או עם ממברנה אפירטינלית, בעוד שהיפרדות זגוגית אחורית כנראה מגן מפני בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית.

ההחלטה באיזה תכשיר נוגד דלקת יש להשתמש באופן שגרתי בחולים שעוברים ניתוח ירוד הינה חשובה כדי להבטיח תוצאה טובה. העבודה הנוכחית הינה סקירה סיסטמאתית שמטרתה להשוות בין היעילות של טיפול מקומי בטיפות סטרואידים לבין היעילות של טיפול בטיפות ונוגדי דלקת לא סטרואידליים לגבי הפחתת הדלקת האחר-ניתוחית ומניעת בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית בחולים שעברו ניתוחי ירוד ללא סיבוך ניתוחי. היוזמה למחקר באה מרשויות הבריאות והרפואה הדניים במטרה לכתוב הנחיות מבוססות על הטיפול בירוד הנובע מהזדקנות. החוקרים היו ממחלקת העיניים של בית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן, מרשויות הבריאות והרפואה של דנמרק, מ- The Nordic Cochrane Center שבקופנהגן, ממחלקת העיניים של Næstved Hospital , מ- Odense Eye Clinic , מ- Skanderborg Eye Clinic וממחלקת העיניים של בית החולים האוניברסיטאי של Aarhus . בוצעה סקירה ספרות נרחבת כדי למצוא מחקרים עם רנדומיזציה שפורסמו מאז 1996 והשוו בין טיפול בסטרואידים לטיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידליים לאחר ניתוחי ירוד בשיטת פקואמולסיפיקציה עם השתלת עדשה תוך עינית בלשכה אחורית. התוצא העיקרי היה מידת הדלקת האחר-ניתוחית והתפתחות בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית. זוהו 15 מחקרים עם רנדומיזציה. נמצא שהייתה פחות דלקת אחר-ניתוחית בעקבות טיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידליים. השכיחות של בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בקבוצות שטופלו בסטרואידים (25.3 אחוזים) בהשוואה לקבוצות שקיבלו טיפול עם נוגדי דלקת לא סטרואידליים (3.8 אחוזים).  מסקנת החוקרים היא שטיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידליים יעילים יותר (או לפחות לא יעילים פחות)  במניעת דלקת לאחר ניתוחי ירוד והם היו בהרבה יותר יעילים מסטרואידים במניעת בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית. השימוש בתכשירים מונעי דלקת לא סטרואידליים לא היה כרוך בתופעות לוואי מוגברות. אי לכך הם ממליצים על טיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידליים כטיפול במניעת דלקת ובצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית לאחר ניתוחי ירוד שגרתיים.

Kessel L, Tendal B, Jørgensen KJ, Erngaard D, Flesner P, Andresen JL, Hjortdal J:

Post-cataract Prevention of Inflammation and Macular Edema by Steroid and Nonsteroidal Anti-inflammatory Eye Drops. A Systematic Review.

Ophthalmology 2014;121:1915-1924.