רק לעיתים נדירות נתקלים בהישרדות (survival) לזמן ארוך של חולים עם מלנומה גרורתית של הדמית וגוף העטרה. היסטורית, ההישרדות לאחר אבחנה של גרורות של מלנומה של האובאה היא בטווח מדיאני של ששה חודשים. מטה-אנליזה שהתמקדה בנתונים על חולים שטופלו לאחרונה מצאה משך הישרדות מדיאני של 12 עד 13 חודשים. מלנומה גרורתית של האובאה נשארה הגורם המוביל למוות גם 30 שנים לאחר האבחנה של הגידול הראשוני. למרות ששיעור הריפוי אפסי, הישרדות לזמן ארוך אפשרית, ובערך 2% מהחולים עם גרורות שורדים 5 שנים. הניסיון הקליני ומספר תיאורי מקרים מצביעים על כך שקיימת תת-קבוצה של שורדים לזמן ארוך, אך המאפיינים הקליניים שלהם לא ידועים. מספר השורדים בפרסומים עד עתה היה שונה כאשר ההגדרה של הישרדות לזמן ארוך הוגדרה כתקופה של 12 עד 48 חודשים. שבעה אינדיקטורים קליניים להישרדות לזמן ארוך עלו בדיווחים אלה: מגדר נשי, גיל צעיר יותר, תקופות ארוכות יותר ללא גרורות, רמה נורמלית של לקטט דהידרוגנז (lactate dehydrogenase) בפלסמה, ללא גרורות בכבד, מספר גבוה יותר של מערכות אברים פגועות, גודל קטן יותר של הגרורה הגדולה ביותר בכבד, וכריתה ניתוחית או טיפול מכוון לכבד. עד עתה לא היו קיימים מנבאים לשרידות לזמן ארוך המבוססים על סדרת חולים גדולה ומודל מוכח של תוצאות המחלה. מנבאים אמינים כאלה יעזרו לייעץ ולטפל בחולים חדשים עם גרורות של מלנומה של הענביה, ולתכנן, לדווח ולנתח מחקרים קליניים חדשים בנושא.

במחקר הנוכחי בנו החוקרים מודל מבוסס לניבוי הישרדות לזמן ארוך של חולים במלנומה גרורתית של הדמית וגוף העטרה. הם התבססו על נתונים מכלל האוכלוסייה ואמתו את התוצאות עם נתונים מאוכלוסייה אחרת. החוקרים היו מפינלנד ואיטליה. המחקר היה רטרוספקטיבי. נבדקו מנבאים להישרדות בינונית של 25 עד 42 חודשים והישרדות לזמן ארוך של 42 חודשים או יותר בכל 330 החולים עם מלנומה גרורתית של הענביה שאותרו מכל אוכלוסיית פינלנד. בוצעה השוואה בין החולים עם הישרדות לזמן קצר של פחות מ- 25 חודשים באמצעות רגרסיות לוגיסטיות. לצורך אימות התוצאות נעשה שימוש בנתונים של 259 חולים מאוכלוסייה של מרכז רפואי אחד באיטליה.

הממצאים היו שההישרדות המדיאנית של חולים עם מלנומה גרורתית של הענביה הייתה 12 חודשים באוכלוסיית פינלנד ו- 17 חודשים באוכלוסייה של המרכז הרפואי באיטליה. באוכלוסיית פינלנד 40 חולים המהווים 12% ובאוכלוסייה של המרכז הרפואי באיטליה 31 חולים המהווים 9% היו עם הישרדות בינונית בהשוואה ל- 44 המהווים 17% ו- 32 המהווים 12% עם הישרדות ארוכה, בהתאמה. המנבאים להישרדות בינונית או ארוכה שנמצאו, היו אלקלין פוספטז ולקטט דהידרוגנז ברמה פחות מכפלים מהרמה העליונה הנורמלית, תקופות ללא גרורות רחוקות של יותר מ- 42 חודשים, גיל קטן מ- 60 שנה, חוסר תסמינים, ושהקוטר הגדול ביותר של הגרורה הגדולה ביותר קטן מ- 30 מ”מ. התוצאות אומתו עם האוכלוסייה של המרכז הרפואי באיטליה.

המסקנה הייתה שרמות אלקלין פוספטז או לקטט דהידרוגנז בסרום הגבוהות כפליים או יותר מהרמה העליונה הנורמלית מצביעות על הישרדות קצרה בחולים עם מלנומה גרורתית של הענביה. המנבאים החזקים ביותר להישרדות ארוכה היו תקופות ללא גרורות רחוקות של יותר מ- 42 חודשים, גיל קטן מ- 60 שנה, חוסר תסמינים ודרגה M1a של הגידול, קשרי הלימפה והגרורות.

Rantala ES, Parrozzani R, Hernberg MM, Chiarion-Sileni V, Kivela TT, Midena E
Determinants of Long-Term Survival in Metastatic Choroidal and Ciliary Body Melanoma
Am J Ophthalmol 2023;246: 258–272