עינייםבעריכת ד"ר איתי חונה

אמבוליזציה עצמאית של עורק הקרומי האמצעי לעומת טיפול שמרני בהמטומה תת־דוראלית לא טראומטית

Stroke
המחקר בחן את יעילות ובטיחות חסימה (אמבוליזציה ) של עורק קרום המוח האמצעי (MMAE) כטיפול עצמאי בהמטומה סובדורלית לא טראומטית, בהשוואה לטיפול שמרני (CM)

רקע ומטרת המחקר
חסימה (אמבוליזציה ) עורק קרום המוח האמצעי (MMAE) נחשב לטיפול חדשני בהמטומות סובדורליות כרוניות, במיוחד להפחתת הסיכון להישנות. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בשילוב MMAE עם ניתוח, המאמר הנוכחי בחן את יעילות ובטיחות MMAE כטיפול עצמאי, בהשוואה לטיפול שמרני, בקרב חולים שלא עברו ניתוח.

שיטות ומדדים
• אוכלוסיית המחקר: המחקר השתמש בנתוני מאגר האשפוזים הלאומי בארה”ב לשנים 2019–2021, וזיהה 24,465 חולים עם המטומה סובדורלית לא טראומטית שלא עברו ניתוח. מתוכם, 2,228 (9.1%) טופלו ב-MMAE
• התאמה סטטיסטית: בוצעה התאמת ציוני הנטייה (propensity score matching) בין קבוצת ה-MMAE לקבוצת הטיפול השמרני, בהתבסס על דמוגרפיה, מחלות רקע ותוצאות אשפוז ראשוני.
• מדדים עיקריים: המדד הראשי היה שילוב של צורך בניתוח חילוץ או מוות תוך 180 יום. מדדים משניים כללו את שיעור הניתוחים ואת התמותה מכל הסיבות.

תוצאות עיקריות
• ירידה בסיכון לניתוח או מוות: לאחר 180 יום, חולים שטופלו ב-MMAE הציגו סיכון נמוך יותר לצורך בניתוח או מוות בהשוואה לטיפול שמרני (8.2% לעומת 10.9%; יחס סיכון יחסי 0.75; P=0.022).
• ירידה בתמותה: שיעור התמותה בקבוצת ה-MMAE היה נמוך יותר (1.1% לעומת 3.0%; יחס סיכון יחסי 0.38; P=0.020).
• שיעור ניתוחים דומה: שיעור הניתוחים בין הקבוצות היה דומה (7.1% ב-MMAE לעומת 8.4% בטיפול שמרני; P=0.27).
• מעקב של 300 יום: במהלך תקופת מעקב של 300 יום, נמצא כי MMAE קשור לירידה מצטברת בסיכון לתמותה מכל הסיבות (יחס סיכון 0.55; P=0.010), ללא שינוי בסיכון לצורך בניתוח (יחס סיכון 1.00; P=1.00).

מסקנות
המחקר מציע כי תסחיף עורק קרום המוח האמצעי (MMAE) כטיפול עצמאי עשוי להיות אפשרות בטוחה ויעילה לחולים עם המטומה סובדורלית לא טראומטית שאינם מועמדים לניתוח, תוך הפחתת הסיכון לתמותה בטווח הארוך.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולרית המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Standalone Middle Meningeal Artery Embolization Versus Conservative Management for Nontraumatic Subdural Hematoma

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך