מסקירה חדשה של מחקרים מבוקרים-אקראיים עולה כי טיפול בסטטינים אינו מפחית את הסיכון לשברים או מלווה בעלייה בצפיפות המינראלים של העצם בנשים לאחר-מנופאוזה.
החוקרים מסבירים כי מחקרים מעבדתיים, מחקרים בבעלי חיים ומחקרים תצפיתיים הצביעו על השפעה חיובית של סטטינים על יצירת עצם. עם זאת, קיימת אי-הסכמה במחקרים קליניים, אותה מייחסים החוקרים לערפלנים שונים. כמו כן, עד כה לא נערכה סקירה שהייתה מוגבלת למחקרים אקראיים ומבוקרים.
החוקרים ערכו סקירה ספרותית וזיהו שישה מחקרים מבוקרים-אקראיים שפורסמו בין השנים 2001 ו-2004, וכללו 3022 נשים לאחר-מנופאוזה.
ארבעה מחקרים (במשך של 2-12 חודשים) דיווחו על סמני ספיגת עצם, שניים נמשכו שנה ודיווחו על מדדי BMD (Bone Mineral Density), ושניים עם מעקב של חמש שנים לפחות דיווחו על שברים. שני מחקרים בחנו את הטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור). התרופות Fluvastatin (לסכול), Simvastatin (סימוביל), Lovastatin ו-Pravastatin (פרבליפ) נבחנו כל אחת במחקר נפרד.
אף אחד משני המחקרים שבחנו את הסיכון לשברים אחד עם Lovastatin ליפופילי (n=997) והשני עם Pravastatin הידרופילי (n=1516) לא הדגימו כל הבדל בין פלסבו ובין טיפול פעיל. אולם לדברי החוקרים, גודל המדגם היה קטן מדי. לדבריהם דרוש מחקר עם לפחות 20,000 משתתפים בכדי לזהות שינויים בסיכון לשברים.
נתונים ממחקרים בני שנתיים לא הדגימו כל עלייה בעמוד שדרה מותני או ערכי BMD בירך עם טיפול בסטטינים בהשוואה לפלסבו.
מרבית המחקרים למעשה הדגימו השפעה שלילית של הטיפול על סמני ספיגת עצם (Osteocalcin, ערכי Alkaline Phosphatase שמקורו בעצם, רמות C-Telpopeptide ו-N-Telopeptide).
החוקרים מציינים כי הסקירה הייתה מוגבלת בשל שונות בין סטטינים שונים, מינונים ומשך ומספר המשתתפים במחקרים השונים. הם קוראים לערוך מחקרים גדולים נוספים בנושא.
כמו כן, הם מעלים את האפשרות כי יפותחו סטטינים ספציפיים חדשים, שיביאו לריכוז מקסימאלי של התרופה בעצם כטיפול חדש נגד אוסטיאופורוזיס.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!