מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-7 ביולי 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי גלוקוזאמין לא נמצא יעיל יותר מפלסבו בצמצום הכאב והמגבלה התפקודית ובשיפור איכות החיים של מטופלים עם כאב גב תחתון כרוני, או אוסטאוארתריטיס של עמוד השדרה המותני.

החוקרים כותבים כי גלוקוזאמין הינה מולקולה המעורבת בבניית הגידים, הרצועות והסחוס. לדבריהם, בעבר שיערו כי לגלוקוזאמין ישנן תכונות נוגדות דלקת וכי הוא עשוי לסייע בשחזור הסחוס. בעבודות קודמות נצפו תוצאות לא-עקביות, אך השימוש בגלוקוזאמין הלך וגבר לטיפול באוסטאוארתריטיס ובכאב גב תחתון.

זהו מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות, שנערך בנורבגיה וכלל 250 משתתפים עם כאב גב תחתון כרוני, שהוגדר ככאב מתחת לחוליה ה-12 ומעל הכפלים הגלוטאלים. בין הקריטריונים להכללה במחקר ניתן לציין גיל מבוגר מ-25 שנים, כאב גב למשך 6 חודשים לפחות, וציון של 3 מתוך 24 לפחות בשאלון ה- Roland Morris Disability Questionnaire (RMDQ), המעריך הגבלה תפקודית הקשורה לכאב. קריטריון נוסף להכללה במחקר היה ביצוע בדיקת MRI במהלך השנה החולפת, התומכת בנוכחות תהליך ניווני של מפרקי החוליות.

החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת גלוקוזאמין (Glucosamine Sulfate) במינון 1,500 מ”ג ליום או לקבלת פלסבו במשך 6 חודשים, ועקבו אחר המשתתפים לאחר 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים. לאחר שנה מילאו המשתתפים שאלון שנשלח אליהם בדואר. לאורך 6 חודשי הטיפול, הותר למשתתפים ליטול טיפול נוסף במקרה הצורך, ולאחר 6 חודשים הורשו המשתתפים לבחור בטיפול המועדף עליהם.

יעד המחקר העיקרי כלל את ציון ה-RMDQ, כאשר תגובה לטיפול הוגדרה כירידה של 3 נקודות בציון ה-RMDQ. יעדי מחקר משניים כללו כאב גב תחתון וכאב ברגליים במהלך פעילות ובמנוחה, תוך שימוש בסולם כאב בן 11 נקודות (0 ללא כאבים, 10 כאב חמור מאוד). כמו כן עשו החוקרים שימוש ב- Euro-Qol-5 Dimensions index, על מנת להעריך את איכות החיים של המשתתפים.

מתוצאות המחקר עולה כי ציון ה-RMDQ הבסיסי של המשתתפים היה 9.2 בקבוצת הגלוקוזאמין ו-9.7 בקבוצת הפלסבו. החוקרים מדווחים כי בסיום המחקר נצפה שיפור תפקודי דומה במשתתפי 2 הקבוצות. לאחר 6 חודשי טיפול ציון ה-RMDQ היה 5.0 ב-2 הקבוצות (95% CI 4.2-5.8). לאחר שנה מתחילת המחקר, הציון היה 4.8 בקבוצת הגלוקוזאמין (95% CI 3.9-5.6) ו-5.5 בקבוצת הפלסבו (95% CI 4.7-6.4).

החוקרים מציינים כי לא נצפו הבדלים מובהקים בין 2 הקבוצות במדדי איכות חיים או שימוש בתרופות נוספות. הם מפרטים כי 38.4% מהמשתתפים בקבוצת הגלוקוזאמין נטלו משככי כאבים, 53.6% מהם נטלו טיפול נוסף, ו-28% עשו שימוש הן במשככי כאבים והן בטיפולים נוספים. הם מוסיפים כי בקבוצת הפלסבו נצפו מספרים דומים.

כמו כן, ב-2 הקבוצות נצפתה היענות דומה לטיפול, וכן היארעות דומה של תופעות לוואי. לדברי החוקרים, במהלך המחקר נצפו 86 תופעות לוואי, כולן קלות, וכללו בעיקר הפרעות בדרכי העיכול או בעור.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי ההשתתפות במחקר לא עלתה כסף (בעוד שבנורבגיה גלוקוזאמין הינה תרופת מרשם), ועל כן ייתכן והתרחשה הטיית בחירה.

לאור תוצאות המחקר מסבירים החוקרים כי מדובר במדגם משתתפים מסוים, שהינו מייצג באופן כללי את אוכלוסיית האנשים הסובלים מכאב גב תחתון ושינויים ניווניים בעמוד השדרה. לדבריהם, ייתכן וגלוקוזאמין משפיע בעיקר על מפרקים מסוימים, דוגמת הברך, ובעל השפעה מצומצמת יותר על עמוד השדרה. החוקרים מדגישים כי כאב גב תחתון כרוני הינו בעיה מורכבת, שעלולה להיגרם מסיבות שונות, ועל כך ייתכן שגלוקוזאמין עשוי לסייע רק לחלק מהמטופלים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי זהו המחקר תוכנן ונערך בצורה טובה. לדברי הכותב, תוצאות המחקר רומזות כי לגלוקוזאמין יש השפעה קטנה בלבד בטיפול בכאב גב תחתון. הוא הסביר כי בשלב זה אין טיפול יעיל לכאב גב תחתון כרוני, והטיפול הקיים מורכב מגישות רבות, כולל רופא המשפחה, פיזיותרפיה, טיפול כירורגי, פרוצדורות שונות, טיפול התנהגותי וכן רפואה משלימה.

כותב מאמר המערכת הוסיף כי קיים מחקר מצומצם בתחום, הן בשל בעיות מימון ובקרה והן בשל היעדר הסכמה על מטרות הטיפול הקליניות ויעדי המחקרים. עם זאת, כאב גב תחתון הוא אחת מהבעיות השכיחות ביותר, ולמעלה מ-25% מהמטופלים הסובלים מכך נטלו תוספי גלוקוזאמין.

JAMA. 2010;304:45-52.

JAMA. 2010;304:93-94

לידיעה במדסקייפ