אורתופדיה-פיזיותרפיה

כוח שרירים אך לא מדד מסת הגוף מנבא תמותה בחולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Journal of Cachexia, Sarcopenia and Muscle)

 מנתונים חדשים בקרב חולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD) עולה כי כוח השרירים, אך לא מדד מסת הגוף, הינו מנבא בלתי-תלוי של הסיכון לתמותה בטווח הארוך, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Cachexia, Sarcopenia and Muscle.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם השמנה ותפקוד השרירים מנבאים את הסיכון לתמותה בחולים עם NAFLD. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוף וכוח שרירים ובין הסיכון לתמותה בחולים עם כבד שומני.

 מדגם המחקר כלל 7,083 חולים (גיל ממוצע של 49.3 שנים; 69.4% נשים) עם NAFLD ממאגר Thai National Health Examination Survey. כוח שרירים ירוד הוגדר על-פי כוח אחיזה של היד של פחות מ-28 ק”ג בגברים ופחות מ-18 ק”ג בנשים, בהתאם להגדרות ה-Asian Working Group on Sarcopenia. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לתמותה.

 על-פי הקריטריונים המקובלים באסיאתיים, 1,276 חולים (18%) סווגו כחולים רזים עם NAFLD (מדד מסת גוף בטווח 18.5-22.9 ק”ג/מ2), 1,465 היו בעלי עודף-משקל (מדד מסת גוף בטווח 23-24.9 ק”ג/מ2) ו-4,343 חולים (61.3%) היו חולים עם NAFLD והשמנת-יתר (מדד מסת גוף של 25 ק”ג/מ2 ומעלה).

 לאורך מעקב של 60,432 שנות-אדם, 843 משתתפים הלכו לעולמם. מניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים פיזיולוגיים, אורחות חיים ומחלות רקע, עלה כי בקרב חולים רזים עם NAFLD (יחס סיכון מתוקן של 1.18, p=0.134) ובאלו עם עודף-משקל ומחלת הכבד (יחס סיכון מתוקן של 1.28, p=0.158) שיעורי התמותה היו דומים לאלו שתוארו בחולים עם השמנת-יתר, בעוד שבקרב משתתפים עם כוח אחיזה נמוך יותר תועד סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לאלו עם כוח האחיזה הטוב ביותר בגברים ובנשים.

 בהשוואה לחולים עם השמנת-יתר וכוח האחיזה הטוב ביותר, הסיכון לתמותה היה גבוה יותר באלו עם כוח שרירים ירוד, בין אם היה מדובר בגברים (יחס סיכון של 3.21, p=0.011) או בנשים (יחס סיכון של 2.22, P=0.009).

 בקרב גברים, חוזק שרירים ירוד לווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב חולים NAFLD והשמנת-יתר (יחס סיכון מתוקן של 3.94, p=0.013), עודף-משקל (יחס סיכון מתוקן של 2.93, p=0.021), או משקל תקין (יחס סיכון מתוקן של 2.78, p=0.065).

 בקרב נשים, חוזק שרירים ירוד לווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב חולים עם NAFLD והשמנת-יתר (יחס סיכון מתוקן של 2.25, p=0.036), עודף-משקל (יחס סיכון מתוקן של 1.69, p=0.153), או משקל תקין (יחס סיכון מתוקן של 2.47, p=0.37).

 החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכת כוח אחיזה ביד עשויה לשמש כמדד פשוט ולא-פולשני להערכת הסיכון לתמותה בקרב חולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.

 

Journal of Cachexia, Sarcopenia and Muscle, Aug 26, 2022

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך