אורתופדיה-פיזיותרפיה

זיהומים נפוצים יותר בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול ב-Tofacitinib לעומת מעכבי TNF (מתוך Ann Rheum Dis)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהומים נפוצים יותר בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) המקבלים טיפול ב-Tofacitinib (קסלג’אנז) בהשוואה לאלו המקבלים טיפול במעכבי TNF.

הסיכון המוגבר לזיהומים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית יוחסה לפתופיזיולוגיה של מחלת המפרקים, מחלות רקע, אורחות חיים ושימוש בתרופות אימונו-מודולטוריות.

להערכת שיעורי הימצאות זיהומים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר ORAL Surveillance Study, מחקר בשלב 3b/4, אקראי, בתווית-פתוחה, שכלל חולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם עדות למחלה פעילה למרות טיפול במתוטרקסט. כל החולים היו בגילאי 50 שנים ומעלה ועם לפחות גורם סיכון קרדיווסקולארי אחד נוסף.

המשתתפים חולקו באקראי לשלוש זרועות לקבלת טיפול פומי ב-Tofacitinib במינון 5 מ”ג, Tofacitinib במינון 10 מ”ג, או Adalimumab בזריקה תת-עורית כל שבועיים. המחקר עודכן בתחילת שנת 2019 להפחתת Tofacitinib ממינון של 10 מ”ג למינון של 5 מ”ג לאור עליה באירועים חריגים ותמותה.

החוקרים בחנו את כל הדיווחים אודות זיהומים, זיהומים חמורים פטאליים ולא-פטאליים, זיהומים לא-חמורים, זיהומי הרפס זוסטר וזיהומים אופורטוניסטים, כולל שחפת.

מהנתונים עולה כי הסיכון לכלל הזיהומים, כולל זיהומם חמורים וזיהומים לא-חמורים, היה גבוה יותר בקבוצות חולים שטופלו ב- Tofacitinib לעומת אלו שטופלו ב-Adalimumab. יחסי הסיכון לזיהומים חמורים עמדו על 1.17 (רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.5) בקרב מטופלים ב- Tofacitinib במינון 5 מ”ג ועל 1.48 (רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.87) בחולים תחת Tofacitinib במינון 10 מג, בהשוואה לאלו שטופלו במעכב TNF.

הסיכון לזיהומים וזיהומים חמורים היה בולט יותר בקרב חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, בהשוואה לאלו בגילאי 50-64 שנים. בנוסף, הסיכוי לזיהום חמור עלה לאחר 18 חודשי טיפול ב- Tofacitinib במינון 5 מ”ג, בעוד שעם Tofacitinib במינון 10 מ”ג נרשמה עליה בסיכון תוך פחות משישה חודשי טיפול. גורמים המנבאים זיהומים חמורים כללו את גיל החולה, שימוש באופיואידים, היסטוריה של מחלת ריאות כרונית וטיפול פומי בקורטיקוסטרואידים.

ממצאי המחקר מצביעים על עליה תלוית-מינון בכלל הזיהומים עם Tofacitinib לעומת מעכבי TNF בחולים בגילאי 50 שנים עם גורם סיכון קרדיווסקולארי אחד נוסף. הסיכון לכלל הזיהומים ולזיהומים חמורים היה מוגבר עם שני מינוני Tofacitinib לעומת מעכבי TNF וללא תלות בגיל החולה, אם כי הסיכון המוגבר עם Tofacitinib במינון 10 מ”ג לעומת 5 מ”ג ומעכב TNF היה בולט במיוחד בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה לעומת אלו בגילאי 50-64 שנים.

 

Ann Rheum Dis, Sep 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • התערבות טיפולית באנשים בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA) – סיכום עדכני

    התערבות טיפולית באנשים בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA) – סיכום עדכני

    המאמר מסכם את הידע והניסיון שנצברו בניסויים קליניים שנועדו למנוע התפתחות RA באנשים בסיכון גבוה, תוך התמקדות באסטרטגיות לזיהוי אוכלוסיות בסיכון, יעילות התערבויות תרופתיות שונות, והצעדים הנדרשים לקראת רפואה מותאמת אישית ומניעה יעילה של מחלה קלינית משמעותית.

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך