חבלות גב הן הסיבה המובילה בארה”ב לנכות ומגבלה גופנית באוכלוסייה תחת גיל 45 שנים. בארה”ב נמצא כי פציעות אלו מהוות את הנטל הכלכלי הכבד ביותר על מערכת הבריאות בקבוצות הגיל 30-50 שנים. בסקר משנת 1998 נרשמו קרוב ל- 300 אלף פציעות גב שסיבתן עומס יתר ואשר חייבו אובדן ימי עבודה. כהתמודדות בבעיה זו, בחרו מעסיקים לצייד את עובדיהם בחגורות גב, 4 מיליון חגורות נרכשו בשנת 1995.

מטרות המחקר היו לבדוק האם למדיניות החברה לגבי שימוש בחגורות הגב השפעה על היארעות כאבי גב (שימוש לפי הוראות החברה לעומת שימוש בהתאם להחלטת הפועל) וכן האם יש הבדל בכאבי הגב ותלונות על פציעות גב בעבודה בין פועלים שהשתמשו בחגורה באופן קבוע לבין אלו שהשתמשו בה בתדירות נמוכה יותר ובאופן מזדמן.

שיטות: המחקר נערך בין אפריל 1996 לאפריל 1998.  נטלו בו חלק 160 חנויות סופרמרקטים ובתי כולבו. המחקר היה פרוספקטיבי והשווה בין חנויות בהן העובדים השתמשו בחגורת הגב ללא חובה ולעומת חנויות שזו הייתה המדיניות הרשמית בעת טיפול בסחורה (פריקה, שינוע, העמסה על מדפים).

89 חנויות מתוך 160 שנכללו במחקר חייבו שימוש בחגורת גב. בדיקת התוצאות התבססה על ראיונות העובדים. בראיונות אלו הוערכה תדירות השימוש בחגורה, היארעות פציעות גב וכאבי גב תחתון. החוקרים בדקו שעות עבודה בתלושי משכורת, בדקו דיווחים על פציעות ותביעות פיצויים.

איסוף נתונים:  איסוף הנתונים התבסס על ראיונות טלפוניים כאשר הכוונה הייתה לקיימם אחת ל 30 ימי עבודה.
השאלות כללו נתונים לגבי היסטוריה בעבודה, אורח חיים, מחלות רקע, פעילות בעבודה, נתונים פסיכוסוציאליים, הרגלי שימוש בחגורת הגב, נתונים דמוגרפיים ושביעות רצון בעבודה.

עומס בעבודה:  הוגדרו מספר סוגי עומסים בעבודה. הגבוה ביותר בקרב פורקי סחורה. דרגת העומס הבאה בעובדי מחלקה שסידרו את הסחורה על המדפים ודרגת עומס נמוכה יותר באלו המעבירים סחורה מאזור הפריקה. עוד הוגדרו עובדים אחרים בדרגות עומסים שאינם גבוהים. 85% ממסדרי המדפים 75% ממעבירי הסחורה מאיזור הפריקה, ו 71% מפורקי הסחורה התמידו באותו סוג עבודה משך כל המחקר.

דיווח עצמי אודות שימוש בחגורה: התשובות האפשריות לגבי השימוש בחגורה היו “אף פעם”, פעם או פעמיים בחודש”  – אליהם התייחסו במחקר כאל “לא משתמשים”. באפשרויות הבאות היו “פעם או פעמיים בשבוע” ו “כל יום”. התמדה באותה קטגוריה במשך כל תקופת המחקר נצפתה בקרב 75% מאלו שהשתמשו כל יום, 81% באלו שלא השתמשו בכלל ו- 31% במי שהשתמשו פעם או פעמיים בשבוע.

חגורת הגב : החגורה סופקה ע”י המעסיק. בנויה מחומר פלסטי אלסטי ונסגרת ע”י רצועות סקוץ’, ללא רצועות כתף.

כאבי גב: אלו הוגדרו כלפחות 4 אירועים שונים של כאבי גב תחתון גב בחצי שנה האחרונה על פי דיווח המטופלים.

נתוני תביעות לגבי חבלות: נבדקו דיווחים לגבי תביעות אלו במקביל לקטיגוריית העומס הנובעת מסוג העבודה.

בעיבוד הסטטיסטי נלקחו בחשבון בין השאר נתונים דמוגרפיים, קטיגוריית העומס בעבודה, חבלות גב בעבר, עישון ושביעות רצון בעבודה.

תוצאות: בתקופת המחקר נסקרו כ  140 אלף עובדים ב 160 חנויות, פחות מ- 10% עסקו במשימות המחייבות נשיאת חפצים. מתוכם כמחצית  – 6311 עובדים, השלימו את ראיון הפתיחה וראיונות מעקב. בקרב אלו, 3418 פועלים עבדו בחנויות אשר חייבו שימוש בחגורות הגב ו- 2893 כחנויות בהן הפועלים עשו זאת בהתנדבות.
יש להדגיש כי גם בחנויות בהן מדיניות החברה היתה שימוש בחגורות הגב, ההיענות היתה חלקית. 58% דיווחו על שימוש יומיומי, 14% פעם או פעמים בשבוע ו 28% בכלל לא השתמשו בחגורה. רוב המשתמשים בחגורה היה בקרב פורקי הציוד והמעמיסים על המדפים וציינו נשיאת משקל של לפחות 9 ק”ג כל יום.

בקרב אוכלוסיית המחקר שכיחות כאבי הגב הייתה 17%. לא נמצא הבדל בשכיחות הכאבים או בתביעות נזיקין בין אלו שהשתמשו בחגורות הגב ובין אלו שלא עשו בהן שימוש או עשו בהן שימוש חלקי בלבד. סיפור של כאבי גב בעבר היה גורם הסיכון המשמעותי ביותר ללקות בכאבי גב. בקרב אלו, שבמסגרת עבודתם הרמה תכופה של משקלים מעל 9 ק”ג, נצפו יותר דיווחים על כאבי גב תחתון, אבל לא של תביעות תאונות עבודה. שכיחות כאבי הגב הייתה גבוהה יותר בקרב נשים. בקרב אלו שהביעו אי שביעות רצון בעבודה נרשמו יותר מקרים של כאבי גב תחתון. עישון בהווה היה גורם סיכון ללקות בכאב גב , ועישון בהווה גורם סיכון ליותר תביעות על פציעות.

השפעת חגורות הגב על כאבי גב תחתון נבדקה גם רק בקרב אלו המרימים משקל כבד בעבודה. לא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות כאבי הגב בין אלו שהשתמשו בחגורות לבין אלו שלא השתמשו בהן.

לסיכום:  שימוש בחגורת גב באוכלוסיית המחקר לא נמצא כגורם המקטין שכיחות של כאבי גב תחתון.

Wassell JT, Gardner LI, Landsittel DP, Johnston JJ, Johnston JM. A prospective study of back belts for prevention of back pain and injury. JAMA. 2000 Dec 6;284(21):2727-32.

הערות עורך מדור אורתופדיה, ד”ר אבי פנסקי:

בימים אלו, בהם אני מדלג מיחידה לוחמת אחת לאחרת, בתא מטען מלא במחוכים, מקבעים ומגינים אורטופדיים, החלטתי לנבור שוב בספרות ולבחון מה באמת ערכם של מחוכים אלו, האם יעילותם מוכחת?  אז הצלילה לנבכי המחקר המצורף החזירה אותי קצת לשגרה השפויה של רופא חושב ואחראי, המחפש הוכחות לשיטות טיפול ודוגל ב- Evidence based medicine.

המחקר יצא לאור בעיתון מכובד מאד, מחקר פרוספקטיבי, איסוף נתונים קפדני, ניתוחים סטטיסטיים אודות גורמים מתערבים לא מעטים והגעה למסקנה המבוססת על נתוני אמת. המסקנה בסופו של מחקר אינה מפתיעה. אין קסמים ואין קיצורי דרך בכאבי גב תחתון. חגורת גב איננה הוקוס פוקוס.

כאבי גב תחתון הם תלונה שכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת. יש המעריכים את השכיחות בכ- 80%  – כלומר 4 מכל 5 מבוגרים פונים לרופא בשל כאבי גב תחתון או נאלצים להיעדר מעבודתם בשל כאבי גב. פציעות עומס יתר, בהן עסק המאמר הנוכחי, הן גורם שכיח לכאבי גב תחתון. פציעות אלו תתכנה בעובדים במקצועות בהם עומס גופני גבוה, בספורטאים בענפי ספורט שונים וגם במילואימניקים היושבים דרך קבע במשרדים או בספסל הלימודים באוניברסיטה ולפתע נקלעים למסגרת המחייבת חזרה מהירה לכשירות גופנית גבוהה ולכושר מבצעי.

ואז, בעבודה מול חיילי מילואים אלו, הבנתי כי יש רפואה המתייחסת לשיגרה, ואליה אני מורגל ובמסגרתה פועל ברוב המוחלט של חיי המקצועיים ויש רפואת חירום, זו הנהוגה כעת ביחידות המגוייסות בשעות לחימה.

ברפואת השיגרה, במסגרת הבירור של כאבי גב תחתון, הרופא מוודא שאין דגלים אדומים באנמזה ובבדיקה הגופנית. ואז – ברוב המקרים מגדיר כאב גב בלתי ספציפי. אין חובה לבצע הדמייה מכל סוג שהוא, והעיקר הנדרש הוא להרגיע את המטופל כי הכאב ככל הנראה יחלוף בהדרגה, להנחותו לאורח חיים בריא ובחלק מהמקרים לשלוח לשיקום טווחי תנועות, כוח שריר, חינוך לטכניקה נכונה של הרמת חפצים ונשיאתם ושיפור יציבה אם נדרש.

אבל  – אנחנו במלחמה. ליחידות מילואים נקראו לוחמים וותיקים שחלקם הגדול אינו מקפיד על פעילות גופנית באופן רגיל. ואז התייצבות גורפת לשטחי הכינוס, מתחילים באימונים בשטח, אימון יבש, אימון רטוב, אדרנלין בשמים, פקל”ים כבדים על הגב, קפיצות, פזצטות, מיעוט בשעות שינה, ירידה לשטח במשאיות קופצניות, אותן משאיות בהן הטלטלתי לפני  כ-40 שנים – כל אלו סיבה מצוינת לכאבי גב תחתון. איך מטפלים? וזו כעת שעת מלחמה.

אז במלחמה כמו במלחמה, כל אמצעי שאולי יעזור כשר. מוודא שאין דגלים אדומים ואז: תרופות NSAID למספר ימים? בהחלט. חגורת גב מכל סוג שהוא ובלבד שתאפשר המשך ירידה לשטח? בהחלט. יום מנוחה אחד – אולי, לשלוח לצילום – ממש לא חובה, לפיזיותרפיה? מתי??? איפה???

אז כן, מלחמה, כאבי גב תחתון? אין דגלים אדומים? נותן חגורת גב לומבוסקרלית גמישה. גם אם יהיה אפקט פלצבו, גם אם הלוחם ירגיש שעשינו משהו, שניסינו לעזור – הכל עובד. זו מלחמה.

ואם מדברים על מחוכים, מגינים ותומכים אורטופדים מן הראוי לציין שוב אנשים טובים ונדיבים עם לב ענק, שלא רק תרמו פריטי ציוד יקרים, אלא גם טרחו ווידאו שהכל הגיע ליעדו. קישרו אותי לתורמים נוספים והעלו חיוך גדול על פני החיילים והמפקדים בימים קשים אלו.

לד”ר אסף רבין מנהל כירורגית כלי דם במרכז רפואי העמק ולמזכירתו שחר בייר שעושים ימים כלילות הן בשטח והן בארגון תרומות וארגון ציוד ברמה הגבוהה ביותר לטובת הלוחמים והרופאים בשטח.

לענת מלכה מחברת גודוביץ’ בר פתרונות אורטופדים על תרומות ציוד איכותי ברוחב לב ובחיוך גדול ועל שהצילה אותי מתרדמה על כביש 6 עם קפה חם וחזק.

לחברים הטובים מחברת אוריאל על ארגון ארגז מלא בציוד אורטופדי.

לגבי מחברת תרופארם על תרומה של ציוד יקר ואיכותי ולכל האנשים הטובים על הדרך ששינעו את הציודים השונים מכל רחבי הארץ היישר אל בנותיי ומשם למזדה האדומה המפורסמת שלי ולגדודי הלוחמים ולרופאים בשטח.

תודה מהל הלב לאנשי הנפלאים האלו.

בתמונות (על הצילומים – ד”ר פנסקי):

ד”ר פנסקי עם ענת מלכה, אחרי קפה מעיר על כביש 6:

ד”ר פנסקי עם החיילים בשטח: