מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי היסטוריה של כריתת מיומה רחמית עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת לאוסטיאופורוזיס או שברים בנשים מבוגרות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסרת מיומות רחמיות משמשת לעיתים קרובות לטיפול בנשים לפני-מנופאוזה. אוסטיאופורוזיס ושברי עצמות קשורים באופן הדוק עם מצב מנופאוזה או שינויים הורמונאליים. עם זאת, אין מחקרים קודמים להערכת הקשר בין ניתוחים להסרת מיומות ובין הסיכון לאוסטיאופורוזיס או שברים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון לאוסטיאופורוזיס או שברים (חוליות, ירך ושברים אחרים) בנשים מקוריאה שעברו כריתת מיומה רחמית, ללא הסרת שחלות דו”צ. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Korean National Health Insurance בין ינואר 2009 ועד דצמבר 2020 ואספו נתונים אודות 211,969 נשים לאחר כריתת מיומה רחמית ללא כריתת שחלות וכן אודות 450,124 ביקורות שנבחרו באקראי.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי היארעות ויחס סיכון לאוסטיאופורוזיס או שברים בין נשים לאחר כריתת מיומה רחמית ובין הביקורות.
מהנתונים עולה כי היסטוריה של כריתת מיומה רחמית לוותה בסיכון מופחת לאוסטיאופורוזיס (יחס סיכון מתוקן של 0.934, רווח בר-סמך 95% של 0.916-0.954) ובסיכון מופחת לשברים (יחס סיכון מתוקן של 0.919, רווח בר-סמך 95% של 0.896-0.941).
מהערכת הסיכון לפי אתרי השברים עלה כי היסטוריה של כריתת מיומה רחמית לוותה בסיכון מופחת משמעותית לשברי חוליות (יחס סיכון של 0.857, רווח בר-סמך 95% של 0.799-0.92), שברי ירך (יחס סיכון של 0.706, רווח בר-סמך 95% של 0.48-1.037) ושברים אחרים (יחס סיכון של 0.919, רווח בר-סמך 95% של 0.896-0.943).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מחקר מבוסס-אוכלוסייה זו מצביעים על קשר בין היסטוריה של כריתת מיומה רחמית ובין הסיכון לאוסטיאופורוזיס או שברים.
הבלים!
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!