אורתופדיה-פיזיותרפיה

סיכון מוגבר למחלות לב במטופלים לאחר פגיעה בחוט השדרה (J Am Coll Cardiol)

פגיעה בחוט השדרה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית למחלת לב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ללא היסטוריה של נזק לחוט השדרה, בפרט באלו עם מוגבלות חמורה משנית לפגיעה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Korean’s National Health Insurance Service אודות 5,083 חולים לאחר פגיעה בחוט שדרה צווארי, גבי או מותני (גיל ממוצע של 58 שנים, 75% גברים), לעומת שלוש ביקורות תואמות בגיל ומין לכל חולה.

התוצא העיקרי של המחקר היה הופעה חדשה של אוטם לבבי, אי-ספיקת לב, או פרפור פרוזדורים לאורך מעקב ממוצע של 4.3 שנים.

משתנים נלווים שנבחנו במחקר כללו רמת הכנסה נמוכה, מגורים באזור עירוני או כפרי, צריכת אלכוהול, הרגלי עישון, פעילות גופנית, מדד מסת גוף ולחץ דם; מחלות רקע כללו יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ודיסליפידמיה.

לאורך המעקב תועדו 169 אירועים אוטם לבבי (7.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם), 426 אירועי אי-ספיקת לב (18.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) ו-158 אירועי פרפור פרוזדורים (6.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) בקרב אלו ששרדו פגיעה בחוט השדרה.

לאחר תקנון, בקרב אלו לאחר נזק לחוט השדרה תועד סיכון מוגבר לאוטם לבבי (יחס סיכון מתוקן של 2.41), אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 2.24) ופרפור פרוזדורים (יחס סיכון מתוקן של 1.84), בהשוואה לביקורות.

בקרב חולים לאחר פגיעה בחוט השדרה עם מוגבלות, הסיכון עלה עם עליה בחומרת מוגבלות, כאשר באלו עם המוגבלות החמורה ביותר תועד הסיכון הגבוה ביותר לאוטם לבבי (יחס סיכון מתוקן של 3.74), אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 3.96) ופרפור פרוזדורים (יחס סיכון מתוקן של 3.32).

בקרב מבוגרים לאחר פגיעה בחוט שדרה צווארי ומותני תועד סיכון מוגבר למחלת לב, בהשוואה לביקורות, ללא תלות במוגבלות, כאשר הסיכון היה מעט גבוה יותר באלו עם מוגבלות; בקרב אלו עם נזק לחוט שדרה צווארי עם מוגבלות תועדו יחסי סיכון מתוקנים של 2.30 לאוטם לבבי, 2.05 לאי-ספיקת לב ו-1.73 לפרפור פרוזדורים; באלו עם נזק לחוט שדרה מותני עם מוגבלות יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 2.79, 2.35 ו-2.47, בהתאמה.

בקרב אלו עם היסטוריה של נזק לחוט שדרה גבי עם מוגבלות תועד סיכון גבוה יותר לאוטם לבבי (יחס סיכון מתוקן של 5.62) ואי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 3.31) לעומת הביקורות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה חשיבות רבה להערכה וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים בחולים לאחר פגיעה בחוט השדרה ולהמליץ על תכנית שיקום והדרכה מתאימות למניעת דיסרפלקסיה אוטונומית או תת לחץ דם אורתוסטטי.

J Am Coll Cardiol, Feb 12, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה