סינוביטיס חולפת ( TS – Transient synovitis, Toxic synovitis) היא דלקת מפרקית חריפה שמקורה בתגובה של מערכת החיסון. לרוב דלקת זו מופיעה לאחר זיהום ווירלי. מאפייני הדלקת הם כאב, נפיחות, חום סביב המפרק המודלק ואודם.

סינוביטיס כרוני עלולה לגרום לשינויים בלתי הפיכים בסחוס המפרקי. TS מוגדר כדלקת החולפת תוך 12 שבועות והמצב הכרוני כנמשך מעבר ל 12 שבועות.

האבחנה המבדלת של TS כוללת מחלות נוספות כדלקת מפרקית זיהומית, מחלת פרטס חבלה והחלקה של האפיפיזה של ראש עצם הירך (SCFE).

TS שכיח בעיקר בילדים. המפרק הנפגע ביותר ב TS הוא מפרק הירך. לעיתים קרובות הדלקת מופיעה לאחר זיהום בדרכי נשימה עליונות. הסיכון לילד ללקות ב TS במהלך החיים הוא כ 3%. לרוב המהלך שפיר וחולף לא סיבוכים. תתכן מעורבות של מפרק ירך אחד או שניים.

התלונות השכיחות הן צליעה או סירוב דריכה, הגבלה בטווח התנועה של מפרק הירך וכאב בקדמת הירך. בד"כ אין עלייה בחום הסיסטמי ואם יש עליית חום זו לרוב תחת 38 מעלות.

ההסתמנות הראשונית של TS דומה לזו של ארטריטיס זיהומי. בעוד ש TS היא מחלה שמהלכה מוגבל והטיפול הנדרש הוא מנוחה ו NSAID, ארטריטיס זיהומי היא מחלה וסוערת שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בסחוס המפרקי והטיפול בה לרוב מחייב פרוצדורה ניתוחית.

הערכת המטופל: לאנמנזה חשיבות רבה. יש לברר משך התלונות, טראומה קודמת, עליית חום, צמרמורות, כאב במפרק וזיהום דרכי נשימה עליונות לאחרונה. עוד יש לברר האם יש צליעה, האם הותחל בטפול תרופתי ואם כן מה השפעתו.

בדיקה גופנית: בשלב המוקדם של TS חומרת המחלה עלולה לדמות זיהום מפרקי. הילד מסרב לשאת משקל ונראה חולה. אבל לרוב, הלוקים ב TS אינם נראים חולים והממצא היחידי הוא סירוב להניע את הגפה המעורבת. כאשר המעורבות היא של מפרק הירך וכמות הנוזל בתוכו גבוהה, המפרק מוחזק בכיפוף קל, אבדוקציה וסיבוב חיצוני. ניסיון להניע את המפרק לכיוון הנגדי גורמת כאב.

הדמיה: הבדיקה הראשונה היא צילום ישר ובמנח צפרדע בעיקר לשלול אבחנות אחרות, כגון טראומה אוסטאומייליטיס ועוד. לעיתים רחוקות ניתן להבחין ב TS בצילום בהרחבת המרווח המפרקי בשל הצטברות נוזל.

על קול של המפרק יעיל מאד בזיהוי הצטברות נוזל תוך מפרקי. תחת בדיקת על קול ניתן לבצע גם ניקור של המפרק.

MRI יעיל באבחנה המבדלת בין TS לזיהום מפרקי.

בדיקות מעבדה: אין בדיקות מעבדה ספציפיות לאבחנת TS. שקיעת דם, CRP, וספירת דם חשובים בשלילת אבחנות אחרות כגון זיהום מפרקי. ספירה לבנה מעל 12000, שקיעת דם מעל 40 ן CRP מעל 20mg/L  מכוונים לזיהום מפרקי.

נקבעו מספר קריטריונים לסייע באבחנה המבדלת בין TS לזיהום מפרקי. ספירה לבנה גבוהה, שקיעת דם מוחשת, עליית חום מעל 38.5 וסירוב לשאת משקל. כאשר קיים ממצא אחד מהנ"ל הסיכוי שלילד זיהום מפרקי הוא 9.5%. בנוכחות שני גורמים הסיכון 35%, בשלושה גורמים הסיכום 72.8% ובנוכחות כל הממצאים הסיכון מטפס ל 93%. בהוספת ממצאי CRP, הסיכון לזיהום מפרקי בנוכחות 5 ממצאים מגיע ל 98%.

במקרים של ספק באבחנה הקלינית בין TS לזיהום מפרקי יש לבצע ניקור מפרק. ספירה לבנה גבוהה בנוזל המפרקי, צביעת גרם חיובי ו/או צמיחת חיידקים בתרבית מכוונים לזיהום מפרקי.

חשיבות רבה באבחנה המבדלת היא לבדיקה הגופנית ולאנמנזה. ילד שנראה חיוני ללא עליית חום ומתלונן על כאבים והגבלה בתנועת מפרקי ירך, יש להפנות למרפאה אורטופדית. לעומת זאת ילד המתלונן על כאבים במפרק הירך, נראה חולה וחום גופו גבוה – אותו יש להפנות לחדר מיון בדחיפות.

טיפול: TS חולף ברוב המוחלט של המקרים ללא טיפול ייחודי. החשוב ביותר הוא מנוחה. ניתן להוסיף טיפול ב NSAID. טיפול זה נדרש לרוב למשך 3-5 ימים.

פרוגנוזה: לרוב מהלך המחלה שפיר, והתלונות חולפות תוך 3-10 ימים. יתכן מצב בו המחלה חוזרת.

Pargas-Colina CD. Transient/Toxic Synovitis. Orthop Clin North Am. 2024 Oct;55(4):471-477.
doi: 10.1016/j.ocl.2024.04.004. Epub 2024 May 14. PMID: 39216952.

הערות העורך: דלקת חולפת של מפרק הירך – TS – הוא מצב שכיח יחסית בילדים. המשמעות העיקרית של מצב זה הוא האבחנה המבדלת. חובה בכל מצב של כאב במפרק הירך בילדים לשלול זיהום מפרקי. השילוב של נתוני אנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והדמייה מאפשר ברוב במקרים לשלול זיהום מפרקי. TS היא מחלה המגבילה עצמה. מחלת פרטס  – הנמצאת במקום גבוה באבחנה המבדלת, אינה מצב המחייב טיפול דחוף. במקרים של שברים, יתכן שבאנמנזה סיפור של חבלה וממצא ברור בצילום. אם כן כאמור, האבחנה המבדלת הקריטית העיקרית, היא זיהום תוך מפרקי במפרק הירך. טיפול לזיהום כזה הוא ברוב המוחלט של המקרים כירורגי.

משום כך העירנות נדרשת בעיקר על מנת לשלול שאין מדובר בזיהום. יש ספק? אין ספק. אל תתחילו טיפול אנטיביוטי, שילחו ישירות לחדר מיון להערכה נוספת ולהחלטה האם לבצע ניקור תוך מפרקי.