שומות (Melanocytic Moles) מופיעות ברוב הילדים ועשויות להיות מולדות (להופיע כבר בלידה) או נרכשות. נוכחות שומות הינה הסיבה השכיחה להפניה לרופא עור. קיים קשר אמביונלי בין רקמת העור והמערכת הנוירולוגית (האקטודרם), ולאור כך ישנו קשר בין נוכחות שומות לבין סינדרומים התפתחותיים או נוירולוגיים, להם עשויות להלוות השלכות נוירוהפתחותיות ופסיכולוגיות רבות. מבחינה רגשית, ילדים עם שומות עשויים לחוות דכאון ו/או חרדה, ואף עלתה האפשרות שישנו קשר בין נוכחות שומות מולדות להפרעות הורמונליות. רוב המידע המוכר מבוסס על מדגמים קטנים או מקרים בודדים. מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הPEDIATRICS, עוסק במהלך הטבעי של שומות שהופיעו מוקדם בילדות (Early-Onset Melanocytic Moles), והוא המאמר הגדול הראשון להעריך את הקשר בין הופעה מוקדמת של שומות בילדים לבין מגוון ההשלכות הגופניות, ההתפתחותיות והרגשיות.
המחקר הינו מחקר מקרה ביקורת (case control) שכלל למעלה מ-30 אלף מקרים של ילדים עם הופעה מוקדמת של שומות. תוצאות המחקר הראו שילדים עם שומות אינם בסיכון גבוה יותר לתמותה לעומת קבוצת הביקורת. יחס הסיכונים (-Hazard Ratio) למלנומה היה 16.9 ולסרטן עור שאינו מלנומה (לדוגמא- basal cell carcinoma) היה 4.2. בנוסף, מבחינה עורית, נמצא קשר לסיכון מוגבר לויטיליגו (יחס סיכונים 2.96), ולסיכון מופחת לדרמטיטיס אטופית (יחס סיכונים 0.9).
מבחינה רגשית, ילדים עם שומות בולטות נמצאו כבעלי סיכון מוגבר לפתח חרדה (עליה בת 15% בסיכון), דיכאון (עליה בת 26% בסיכון) וכן הדגימו דימוי עצמי נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת.
מבחינה התפתחותית לא נמצא קשר לבעיות התפתחותיות לרבות פיגור התפתחותי, המצאות על הרצף האוטיסטי, הפרעת קשב וריכוז ועוד.
מבחינה אנדוקרינולוגית, הקשר היחיד שנמצא הינו קשר בין הופעה מוקדמת של שומות להתבגרות מינית מוקדמת (יחס סיכונים 1.5).
הערת העורך
על רופאות ורופאי הילדים להתייחס להשלכות של המצאות מוקדמת של שומות בילדים ולספק למשפחות מידע והרגעה, זאת לאור העובדה שהמצאותן עשויה לעורר סטרס, סטיגמטיזציה והשלכות חברתיות. יש להסביר שלרוב, השומות אינן מהוות הפרעה אלא מבנה עור ייחודי. יש להתייחס להשלכות הרגשיות בנוכחות שומות גדולות ובולטות, ולספק מידע על הסיכון המוגבר לסרטני עור ועל הצורך במעקב רופא עור.
Early-Onset Melanocytic Nevi: Cutaneous, Developmental, Psychological, and Endocrine Associations
Pediatrics e2024066474
לא מבין את יחס הסיכון הגבוה למלנומה 16.9 מחלה שגורמת לתמותה לפסקה שאומרת שאין תמותה רבה יותר.
תודה על התגובה.
החוקרים אכן טוענים שלמרות הסיכון היחסי המוגבר (והמוכר בספרות) להתפתחות מלנומה מנבוסים מלנוציטיים, לא נמצא שהסיכון לתמותה בקרב ילדים עם נבוסים מלנוציטיים הינו גבוה יותר. הרי הציטוט מתוך המאמר: ” Patients with MN did not show an overall increased risk of mortality, but had significantly higher risks of malignancies, including melanoma (HR 16.39″.
ייתכן וההסבר קשור בכך שבזיהוי מוקדם ב-Stage נמוך – שיעור השרידות ממלנומה הינו גבוה מאוד. מצורף מחקר אוסטרלי שהצביע על 96% שרידות לאחר 20 שנה מזיהוי נגעי מלנומה ממוקמים
(localized). Green et al .”Population-based 20-year survival among people diagnosed with thin melanomas in Queensland, Australia.”
J Clin Oncol. 2012 May
מקווה שעניתי על שאלתך.
בברכה,
ד”ר עדי זיו
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!