קרדיולוגיה פדיאטרית

מתן ויטמין K מפחית תדירות וחומרת התכווצויות רגליים בלילה (JAMA Intern Med)

מתן ויטמין K הפחית את תדירות, עוצמת ומשך התכווצויות רגליים בלילה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כשליש מהמבוגרים מעל גיל 60 שנים חווים התכווצויות רגליים בלילה לפחות אחת לחודשיים, כאשר כמעט כל המבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה סובלים מתסמינים אלו לפחות פעם אחת.

מחקר קודם שערכו החוקרים מצא כי ויטמין K2, ויטמין מסיס שומן המעורב בקרבוקסילציה המפעיל גם מספר חלבונים התלווים בוויטמין K, הפחית ביעילות התכווצויות שרירים משנית לדיאליזה.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי ומבוקר, להערכת היעילות של תוספי וויטמין K2 להקלה על התכווצויות רגליים בלילה. מדגם המחקר כלל 199 מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה עם לפחות שני אירועים של התכווצויות רגליים בלילה לאורך שבועיים של סקר באחד משני מרכזים רפואיים בסין. המשתתפים קיבלו קפסולות יומיות המכילות וויטמין K2 במינון 180 מ”ג או פלסבו למשך שמונה שבועות.

המספר הממוצע של התכווצויות רגליים בלילה בכל שבוע שימש כתוצא העיקרי של המחקר, כאשר תוצאים משניים כללו את משך ההתכווצויות הליליות וחומרתן, כפי שנקבע לפי מדד אנאלוגי בסולם של 1-10.

מהנתונים עולה תדירות שבועית דומה של התכווצויות בזרוע הטיפול בוויטמין K2 ובזרוע הפלסבו (2.6 לעומת 2.71) בתחילת המחקר. החוקרים מצאו כי התדירות הממוצעת של התכווצויות רגליים ליליות בזרוע ההתערבות פחתה ל-0.96 במהלך ההתערבות, עם תדירות ממוצעת בזרוע הפלסבו של 3.63.

תדירות התכווצויות רגליים פחתה משמעותית לעומת קבוצת הפלסבו החל מהשבוע הראשון להתערבות עם וויטמין K2. עוד דווח כי בזרוע ההתערבות נרשמה ירידה גדולה יותר בחומרת ההתכווצויות (2.55 לעומת 1.24 נקודות) ובמשכן (0.9 לעומת 0.32 דקות).

לא תועדו אירועים חריגים משנית למתן וויטמין K2, הוכחה לבטיחות ההתערבות, אך מדגישים כי וויטמין K2 אינו מומלץ לטיפול באלו שנטלו בקומדין בשל פגיעה אפשרית ביעילות נוגדי הקרישה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את יעילות הטיפול בהתכווצויות ברגליים ואת ההשפעה על איכות החיים ודפוסי השינה בחולים עם התכווצויות רגליים בלילה.

 

JAMA Intern Med, Oct 2024

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך