מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

השתלת לבלב וכליה בו זמנית מבוצעות יותר ויותר בארצות הברית בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2 הסובלים גם ממחלת כליה כרונית, עם תוצאות דומות לאלה של אנשים עם סוכרת מסוג 1. באופן מסורתי, השתלות לבלב היו מבוצעות באנשים עם סוכרת מסוג 1 הסובלים גם ממחלת כליות כרונית (CKD) או מהיפוגליקמיה לא מודעת (Hypoglycemia unawareness). הקבוצה הראשונה יכולה לעבור השתלת לבלב וכליה בו זמנית או השתלת לבלב לאחר השתלת כליה, ואילו השנייה – אם תפקוד הכליות תקין – כשירה להשתלת לבלב בלבד. בשנים האחרונות, יותר ויותר חולים עם סוכרת מסוג 2 ו-CKD עברו השתלת לבלב וכליה בו זמנית, עם שיעורי הצלחה דומים לאלה של אנשים עם סוכרת מסוג 1.

“מטופלים אלו הם בדרך כלל מתאימים, ללא השמנת יתר חולנית ונוטלים אינסולין ללא קשר לסטטוס פפטיד C שלהם. יש שישאלו: האם זה לא רעיון מטורף לבצע השתלת לבלב לחולים עם סוכרת מסוג 2? בהתבסס על המנגנונים הידועים של היפרגליקמיה בחולים אלה, זה עשוי אכן להיראות כך. עם זאת, בעוד שאנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2 בדרך כלל בעלי עמידות לאינסולין, לרבים יש גם מחסור יחסי או מוחלט בייצור האינסולין ולכן, השתלת לבלב מסייעת למנגנון הפגום בתאי בטא”, הסביר ד”ר ג’ון אודריקו בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לסוכרת (ADA).

הטיעונים לטובת השתלת לבלב-כליה בו זמנית בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2 ו-CKD כוללים את העובדה שסוכרת מסוג 2 היא הגורם המוביל למחלות כליה בארצות הברית – בערך 50%-60% מהמועמדים ברשימת ההמתנה להשתלת כליה יש גם סוכרת מסוג 2 – וכי השתלת כליה בלבד נוטה להקשות על השליטה בסוכרת עקב הדיכוי החיסוני שנגרם כתוצאה מהטיפול כנגד דחיית השתל. יתר על כן, עקב שינוי מדיניות ההקצאה בשנת 2014 שהפרידה בין תורמי כליה ולבלב בו זמנית לבין תורמי כליה בלבד, זמני ההמתנה קצרים יותר ואיכות הכליה בדרך כלל טובה יותר מאשר בהשתלת כליה בלבד, אלא אם כן קיים תורם כליה חי. בנוסף, הוסיף אודוריקו, “נראה כי הוספת לבלב להשתלת כליה אינה מסכנת את הישרדות המטופלים או את הישרדות הכליה בחולים עם סוכרת שנבחרו כראוי”. עם זאת, הוא גם ציין כי מכיוון שסוכרת מסוג 2 כה הטרוגנית, המועמדים האידיאליים להשתלת לבלב וכליה בו זמנית עדיין אינם ברורים. נכון להיום, אנשים עם סוכרת מסוג 2 מהווים כ-20% מאלו שקיבלו השתלת לבלב-כליה בו זמנית וכ-50% מהשתלות הלבלב לאחר השתלת כליה. השתלות לבלב מעטות בלבד מבוצעות בסוכרת מסוג 2 מכיוון שאותם אנשים לעיתים נדירות חווים היפוגליקמיה מסכנת חיים קשה, הסביר אודוריקו.

לאחר שהתברר כי נראה שחלק מהחולים עם סוכרת מסוג 2 שעברו השתלת לבלב מסתדרים היטב, הוועדה להשתלת לבלב של הרשות המאוחדת לשיתוף איברים (UNOS) קבעה קריטריונים כלליים להליך בקרב אנשים עם סוכרת. לפיהם, על המטופלים להיות מטופלים באינסולין ובעלי ערך C-פפטיד של 2 ננוגרם/מ”ל ​​ומטה, או ליטול אינסולין עם ערך פפטיד C גדול מ-2 ננוגרם למ”ל ומדד מסת גוף נמוך או שווה ל-BMI המרבי המותר (28 ק”ג/מ”ר באותו זמן). לאחר מספר שנים, ועדת ה-UNOS החליטה כי קריטריוני ה-BMI וה-C-פפטיד אינם מוצדקים עוד מבחינה מדעית והם עשויים להפלות הן אוכלוסיות מיעוטים עם סוכרת מסוג 2 והן אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 שיש להם BMI גבוה ובשנת 2019 הקריטריונים הוסרו.

לכתבה ב-Medscape