(*) פרופ’ טל בירון-שנטל היא מנהלת אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא
במהלך השבועות בהם גדל העובר ברחם ולטובת התפתחותו התקינה והפחתת הסיכון לסיבוכי הריון שונים, יש חשיבות רבה לוויטמינים שצורכת אמו ההרה. תזונה מספקת ובריאה עם כמות מספקת של ויטמינים, משפיעה לא רק על הגדילה ועל ההתפתחות של מוח העובר, המערכת החיסונית ומערכות אחרות בגופו, אלא אף על הסיכון לתחלואה עתידית בהמשך חייו.
אצל הרות רבות, הרגלי התזונה ואורח החיים המערבי אינם מספקים את הדרישות המוגברות של ויטמינים לתמיכה מיטבית בעובר המתפתח. בחילות בתחילת ההיריון וצרבות בהמשכו, מהווים אף הם חסם לצריכה מספקת של ויטמינים בהריון ומחמירים את החסר.
כדי למנוע חסרים ולתמוך בצריכה המוגברת של ויטמינים בהריון, האיגודים הרפואיים המקצועיים בארץ ובעולם, ממליצים על תוספים של ויטמינים לכל הנשים בהריון ובעיקר לנשים בסיכון: הריונות מרובי עוברים, צמחוניות או טבעוניות, מעשנות ועוד.
מחקרים העוסקים בהמלצות באשר למינוני התוספים הנדרשים מוגבלים באיכותם לנוכח העובדה שהם תצפיתיים, מושפעים מגורמים סביבתיים וגנטיים רבים וחשופים להטיות מסוגים שונים. למרות המגבלות הללו, קיימות הנחיות עליהן ניתן להסתמך.
אנליזת Cochrane של עבודות רנדומליות מבוקרות על תוספת ויטמינים בהיריון מצאה כי הטיפול מפחית במעט את המקרים של משקלי לידה נמוכים ויתכן שגם לידות מוקדמות, ויש לו עדיפות על פני טיפול בתוספי ברזל בלבד.
תזונה בהריון משפיעה על ההתפתחות של מח העובר.
בחינת ההשפעות של תזונה או תוספי תזונה על התפתחות מוחית בעייתית, בשל גורמים רבים אחרים המשפיעים על התפתחות המח גנטיקה, חינוך, סביבה.
לאחרונה התפרסמה אנליזה על 904,947 ילדים לא הראתה שינוי בסיכון לאוטיזם עם חשיפה תוך רחמית לויטמינים .עם זאת, בעבודות התצפיתיות שאיכותן גבוהה נמצא כי נטילה של ויטמינים בהריון מפחיתה סיכון לאוטיזם באופן משמעותי סטטיסטית.
חשוב לזכור כי לנשים צמחוניות, יש סיכון מוגבר לחסר של ויטמין B12 ולאבץ וצריכה להיות לכך מודעות מעבר לצריכת הויטמינים הנדרשת לכלל ההרות.
כמו כן, חשוב להיות מודעים לכך שלנשים עם הריונות תאומים יש צריכה מוגברת של ויטמינים ואצלן תוספת מולטיויטמינים וברזל, חשובה עוד יותר.
בנוסף, בשנים האחרונות עולה מספרן של ההרות אשר בעברן ניתוח בריאטרי. לחלקן יש הפרעות ספיגה בעקבות הניתוח, בעיקר במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח ולפני שמשקלן מתייצב.
מתוך סקרים רלוונטיים בארץ ובעולם, עולה כי למרות שמרבית הרופאים ממליצים עם מולטיויטמינים ועל תוספי תזונה בהריון, רק כמחצית מההרות מיישמות את ההמלצה הזו. הסיבה העיקרית לחוסר ההיענות לטיפול נובעת מהיות הכדורים של המוטלטיוטמינים גדולים ולא נוחים לבליעה. סיבות נוספות כוללות קושי בבליעה, בחילות בהריון וחשש מתופעות לוואי כגון עצירות.
ההמלצות העיקריות לצריכה של ויטמינים ותוספים תזונתיים בהיריון:
התוסף / ויטמין | חשיבותו | המינון המומלץ | הערות |
ברזל | נדרש כדי לספק את צרכי ההיריון המתפתח והשליה. טיפול מפחית סיכון לאנמיה אימהית העלולה לגרום לסיבוכי היריון כמו לידות מוקדמות והאטה בצמיחה התוך-רחמית | 30 מ”ג Elemential Iron בכל יום. ניתן להיעזר ברמות פריטין בדם כדי להמליץ על מינוני הברזל הנדרשים: כאשר רמות הפריטין מעל 70 מיקרוגרם לליטר, אין צורך בתוספת ברזל. כאשר הרמות בין 30 ל 70 מיקרוגרם לליטר מומלץ ליטול 30-40 מ”ג ברזל ליום וכשהפריטין נמוך מ 30 מיקרוגרם לליטר, מומלץ ליטול מינון יומי של 80-100 מ”ג ברזל ליום | בחלק מתכשירי הברזל, מוצרי חלב וקפאין מפחיתים ספיגה ויטמין C משפר ספיגה. ניתן להשתמש בברזל סוכרוזומלי כאשר יש בעיית ספיגה, או במקרים בהם רמות הפריטין אינן עולות למרות טיפול פומי. כאשר ההמוגלובין נמוך מ 9 גרם %, אפשר לשקול טיפול בברזל תוך–וריד |
חומצה פולית | ויטמין מקבוצת B, חיוני לבניית ה DNA העוברי. נטילה בשבועות הראשונים של ההיריון מפחיתה את הסיכון למומים במערכת העצבים המרכזית של העובר. מפחיתה את הסיכון לאנמיה אימהית | 400 מק”ג ליום, לפחות חודש לפני ההריון. אנטיאפילפטיות ועוד) | מצבים בהם מומלץ ליטול מינון גבוה יותר: 4-5 מ”ג ליום: קרוב מדרגה ראשונה עם מום במערכת העצבים המרכזית, סוכרת טרום הריונית, נטילה של תרופות, BMI מעל 30, בעיות ספיגה במעי |
סידן | חשוב לבניית עצמות, לתפקוד מערכות הדם והשרירים. לפי החלק מהעבודות, יתכן יתרון במתן תוספת סידן למניעה של רעלת הריון אצל נשים בסיכון. הנושא שנוי במחלוקת. | במהלך ההיריון וההנקה: 1000 מ”ג ליום | |
ויטמין D | ויטמין מיוצר בעת חשיפה לשמש. מווסת את רמות הסידן בדם ובעצמות. משפיע על המערכת החיסונית. חסר ויטמיןD מעלה את הסיכון לסינדרום מטאבולי. לא הוכח קשר ברור בין חסר ויטמין D ללידה מוקדמת או לרעלת הריון. על פי מחקר קנדי גדול שפורסם השנה, נטילה של ויטמין D במינון נמוך בהריון, מונעת חסר בויטמין D בהריון | 200-400 יחידות בינלאומיות (כמות המקבילה ל-5-10 מיקרוגרם). במצבי חסר בטוח לשימוש גם 1000-2000 יחידות ליום. | חסר ויטמין D נפוץ. אין הסכמה לגבי ערכי הנורמה. ויטמין D מעל 20 נונגרם למ”ל (50 nmol/L) נחשב לבטוח מבחינת שמירה על העצם. בדיקת סקר זומה לרמות ויטמין D מוצדקת רק לנשים בקבוצת סיכון לחסר: צמחוניות, חשיפה מועטה לשמש, כהות עור, הפרעות ספיגה, סינדרום נפרוטי, אי-ספיקת כליות, נשים הנוטלות תרופות אנטיאפילפטיות או נשים הסובלות מהיפופרתירואידיזם. |
יוד | חיוני לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס. מחסור ביוד פוגע בהתפתחות הקוגניטיבית של היילוד ויתכן שגם של העובר | 150-300 מיקרוגרם ליום, חודש לפני ההריון, במהלכו ובמשך כל תקופת ההנקה | |
חומצות שומן רוויות ארוכות המוכרות כאומגה 3 – Docosahexaenoic acid (DHA) וכן Eicosapentaenoic acid (EPA) | תפקיד חיוני בפעילות דלקתית וחיסונית בגוף והן בעלות השפעה על פעילות מערכת הקרישה. השפעה על תהליכי הזיכרון וקוגניציה, על למידה ועל התפתחות הראיה. מחקרים תצפיתיים קושרים בין חסר באומגה 3 לפגיעה בהתפתחות נוירולוגית וקוגניטיבית של היילוד והתינוק ולעלייה בסיכון לתחלואה אימהית ועוברית. כמו כן, מחקרים תצפיתיים מצאו כי תזונה עשירה בדגי-ים במהלך ההיריון, הפחיתה לידות מוקדמות ולידות של תינוקות בעלי משקל נמוך | 200-300 מ”ג ליום DHA או לחלופין לצרוך שתי מנות דגי ים בשבוע | |
Zink – אבץ | משפיע על התפתחות מוחית ועל גדילת עובר. אין עדות לשיפור תוצאות מיילדותיות בקרב נשים שצרכו אבץ בהריון | המינון המומלץ 11-12 מ”ג ליום | |
ויטמין B12 | תפקידים ביצירת ה- DNA חסר ויטמין B12 לפי חלק מהעבודות, מעלה את הסיכון ללידה מוקמת ולהפרעות בגדילת העובר. כמון כן הוא גורם לאנמיה אימהית. מגיע לגוף ממזונות ממקור של חיות ולכן לצמחוניות יש נטייה לחסר של ויטמין B12 | 2.6 מק”ג ליום |
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!