ניקור מחט עדינה (Fine Needle Aspiration) חוזר עשוי להוביל לאבחנה בלמעלה ממחצית מקשריות בלוטת התריס אשר סווגו תחילה כקשריות שטיבן אינו ידוע, אך שיעורי האבחנה נמוכים מ-50% עם קשריות קטנות מ-0.5 ס"מ או גדולות מ-1 ס"מ, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Ultrasound.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הערך האבחנתי של השלמת ניקור מחט עדינה חוזר תחת אולטרה-סאונד במקרים של קשריות בלוטת תריס בגלדים שונים, בהן ניקור ראשון לא הוביל לאבחנה.
מדגם המחקר כלל 143 חולים עם 162 קשריות אשר היו חשודות לממאירות בבדיקת אולטרה-סאונד, אך מאחר ולא ניתן היה לקבוע את האבחנה בבדיקה ציטולוגית עם ניקור ראשון, החולים עברו ניקור חוזר תחת אולטרה-סאונד שלושה חודשים מאוחר יותר. החוקרים אספו את הנתונים אודות תוצאות בדיקת האולטרה-סאונד, ההערכה הציטולוגית והפתולוגיה לאחר ניתוח. הקשריות סווגו לשלוש קבוצות, בהתאם לקוטר הגודל ביותר של הקשריות: קטנות מ-0.5 ס"מ (26 קשריות), 0.5-1.0 ס"מ (76 קשריות), או מעל 1.0 ס"מ (60 קשריות).
בניקור החוזר, שיעורי האבחנה מבין כל 162 הקשריות בהן לא ניתן היה לקבוע את האבחנה בניקור הראשון עמדו על 51.8% (84 מבין 162 קשריות). שיעורי האבחנה הדפיניטיבית של קשריות קטנות מ-0.5 ס"מ עמדו על 30.8% (8 קשריות), עם שיעורים של 67.1% (51 קשריות) במקרים של קשריות בקוטר 0.5-1.0 ס"מ ושל 41.7% (25 קשריות) במקרים של קשריות מעל 1.0 ס"מ.
שיעורי האבחנה היו הגבוהים ביותר בקשריות בקוטר 0.5-1.0 ס"מ, כאשר ההבדל בהשוואה לשיעורי האבחנה בשתי הקבוצות האחרות היה מובהק סטטיסטית (p<0.05). הדיוק האבחנתי של ניקור חוזר עמד על 100% בקשריות קטנות מ-0.5 ס"מ (8 מבין 8 קשריות), 96.1% (49 מבין 51 קשריות) בקשריות בקוטר 0.5-1.0 ס"מ ו-92% (23 מבין 25 קשריות) בקשריות גדולות מ-1.0 ס"מ.
ממצאי המחקר תומכים בהשלמת ניקור חוזר תחת אולטרה-סאונד במקרים של קשריות חשודות בבלוטת התריס בהן לא התקבלה אבחנה חד-משמעית לאחר הניקור הראשון.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!