מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Thyroid עולה כי כשנתיים לאחר העירוי האחרון של Teprotumumab (טפזה), 82% מהחולים עם מחלת תריס עינית לא נדרשו לטיפול נוסף כנגד התסמינים שלהם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית לכל החיים העלולה להחמיר או להתלקח, ללא תלות באופן הטיפול. מטרתם כעת הייתה לבחון אם ייתכן שיפור ממושך בתסמינים מטרידים דוגמת בלט עיני וכפל ראיה לאחר השלמת משטר הטיפול ב- Teprotumumab, הכולל שמונה עירויים לאורך 24 שבועות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים קליניים מעבר ל-24 שבועות טיפול בחולים שהשלימו את משטר הטיפול במחקרי OPTIC ו-OPTIC Extension. הטיפול כלל עירויים תוך-ורידיים של Teprotumumab במינון 10 מ"ג/ק"ג בעירוי הראשון ו-20 מ"ג/ק"ג בעירויים הבאים, אשר ניתנו אחת לשלושה שבועות למשך 21 שבועות, כאשר הביקור האחרון במסגרת המחקר היה בשבוע 24.
בדומה לתוצאות לאחר 24 שבועות, לאחר 51 שבועות מהשלמת הטיפול (שבוע 72), מרבית המשתתפים שמרו על התגובה ל- Teprotumumab לפי התוצא המשולב (51 מבין 57 חולים; 89.5%); מדד פעילות מחלה (52 מבין 57 חולים; 91.2%); כפל ראיה (35 מבין 48 חולים; 72.9%); בלט עיני (38 מבין 56 חולים; 67.9%) ותגובה כוללת 37 מבין 56 חולים; 66.1%).
במהלך 99 שבועות מעקב, הארוך ביותר עד כה, 82% מבין 106 החולים הזמינים להערכה לא נדרשו לטיפול נוסף למחלת תריס עינית לאחר השלמת הטיפול ב- Teprotumumab.
אירועים חריגים תאמו לפרופיל הבטיחות הידוע של Teprotumumab. במהלך המעקב תועדו ארבעה מקרים חדשים של היפרגליקמיה, שלושה מהם חלפו ובמקרה אחד ההפרעה במשק הסוכר נותרה על כנה, כאשר החולה הפסיק את המחקר בשל התלקחות. עוד דווח על שלושה מקרים חדשים של ליקוי שמיעה, כאשר בשני מקרים נקבע כי ההפרעה אינה קשורה לטיפול התרופתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בזמן שרופאים שוקלים את גישות הטיפול לחולים עם מחלת תריס עינית, כעת יש נתונים ארוכי טווח התומכים במתן Teprotumumab בחולים מתאימים.
Thyroid, June 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!