ניטור רציף של סוכר בקרב מטופלים מאושפזים עם סוכרת עשוי לספק רמזים מוקדמים וחשובים לגבי שינויים בצורכי האינסולין ולהפחית את הצורך בדגימות דם רבות, כך עולה ממחקר שהוצג בכנס המדעי ה-84 של האגודה האמריקאית לסוכרת.
המחקר שנערך ב"סטנפורד מדיסין" כלל תוצאות ניטור רציף של סוכר ברשומות רפואיות אלקטרוניות ומצא כי 99.3% מהדגימות שנבדקו מול בדיקות דם מהאצבע היו בטווחים מקובלים. בנוסף, 87.7% מהתוצאות המשולבות נפלו באזור A של רשת השגיאות של קלארק, המוגדר כמדויק קלינית, ו-11.6% נוספים באזור B, המוגדר כטעות שפירה.
המחקר, שכלל 135 מטופלים, הראה כי ייתכן שניתן לשלב ניטור רציף של סוכר ברשומות רפואיות אלקטרוניות, אך נדרש מחקר נוסף לכך. ישנו צורך גובר לבחון את השימוש בניטור רציף של סוכר במטופלים מאושפזים עקב הפופולריות הגוברת של מכשירים אלה. האגודה האמריקאית לסוכרת תומכת בהמשך השימוש בניטור רציף של סוכר כאשר הדבר מתאים קלינית במהלך אשפוז.
מחקר נוסף שהוצג בכנס, שנערך בבית החולי הכללי של מסצ'וסטס, מצא כי היפרגליקמיה שזוהתה על ידי ניטור רציף של סוכר הייתה קשורה לביקורי חדר מיון תוך 30 יום. ד"ר קריסטן פלינט ציינה כי נדרשים מחקרים גדולים וארוכי טווח יותר כדי לענות באופן מלא על השאלות לגבי הפוטנציאל של ניטור רציף של סוכר לשפר תוצאות לאחר שחרור.
בניגוד למחקר זה, מחקר TIGHT שהוצג בכנס לא הצליח להראות יתרון ברור לשימוש בניטור רציף של סוכר בבתי חולים. ד"ר אירל הירש מאוניברסיטת וושינגטון דן בסיבות אפשריות לכך, כולל שיבושים בטיפול במטופלים עקב מחסור בכוח אדם לאחרונה. הוא הציע כי שימוש במתאמי מחקר ואחיות מחקר עשוי לספק תמונה ברורה יותר של ההשפעות של ניטור רציף של סוכר בבתי חולים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!