מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology עולה כי רבע מהחולים שטופלו ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית (Thyroid Eye Disease) נדרש טיפול חוזר בתוך שנה אחת, כאשר בחולים מבוגרים יותר תועד סיכוי גבוה יותר להידרש לטיפול נוסף כנגד המחלה העינית.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 119 חולים (גיל ממוצע של 54 שנים; 76.5% נשים) משלושה מרכזים בארצות הברית, אשר טופלו ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית בין מרץ 2020 ועד יולי 2023. חולים השלימו את כל משטר הטיפול המומלץ והשלימו מעקב לאורך שנה אחת לאחר הטיפול נכללו בניתוח הנתונים.
התוצאים העיקריים כללו את שיעור הטיפולים החוזרים ואת גורמי הסיכון להידרש לטיפול נוסף.
הקריטריונים לקבלת טיפול חוזר כללו מדד CAS (או Clinical Activity Score) של 3 נקודות ומעלה, החמרה של בלט עיני של לפחות 2 מ"מ או החמרת כפל ראיה בנוכחות סימנים דלקתיים.
מהתוצאות עולה כי שיעור החולים שנדרש לטיפול חוזר עמד על 24%. בתחילת המחקר, חולים שנדרשו לטיפול חוזר היו מבוגרים יותר ב-7 שנים, בהשוואה לאלו שלא נזקקו לטיפול נוסף (60 שנים לעומת 53 שנים; p<0.05).
בתום מחזור הטיפול הראשון ב- Teprotumumab, מדד CAS (P=0.3), בלט עיני (p=0.4) ומדד כפל ראיה (p=0.4) לא היו שונים משמעותית בין חולים שנדרשו לטיפול נוסף ואלו שנדרשו לטיפול חוזר. מנגד, גיל מתקדם לווה בסיכון גבוה יותר לטיפול חוזר כנגד מחלת תריס עינית (p<0.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על שיעור החולים שטופלו ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית אשר נזקקו לטיפול נוסף וכן מעידים על חשיבות גיל החולה בחיזוי הסיכון להידרש לטיפול נוסף לאחר השלמת הטיפול המומלץ.
Ophthalmology, July 19, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!