מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון נובמבר 2009 של ה- Journal of Anesthesia עולה כי בילדים שעברו ניתוח לתיקון פזילה, נמצא קשר בין שימוש ב-Propofol או Remifentanil להרדמה ובין היארעות גבוהה יותר של רפלקס אוקולו-קרדיאלי.

החוקרים כותבים כי הרפלקס האוקולו-קרדיאלי נצפה לעיתים קרובות במהלך ניתוחי פזילה בילדים. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של חומרי הרדמה שונים על היארעות הרפלקס האוקולו-קרדיאלי במהלך ניתוחים אלו.

המחקר כלל 280 ילדים בגיל 1-9 שנים שעברו ניתוח אלקטיבי לתיקון פזילה. החוקרים חילקו את הילדים באקראי ל-8 משטרי הרדמה: Ketamine–Sevoflurane (KS), Ketamine-Desflurane (KD), Ketamine-Propofol (KP), Ketamine-Remifentanil (KR), Midazolam-Sevoflurane (MS), Midazolam-Desflurane (MD), Midazolam-Propofol (MP), ו-Midazolam-Remifentanil (MR), ולא ניתנה פרה-מדיקציה.

החוקרים מפרטים כי מהלך ההרדמה בכל משטר כלל השראת הרדמה (אינדוקציה) באמצעות Ketamine במינון 1 מ”ג/ק”ג או Midazolam במינון 0.15 מ”ג/ק”ג עם N2O בריכוז 66% ב-O2. שמירה על דרכי האוויר התבצעה באמצעות מסכה לרינגיאלית, שהוחדרה לאחר מתן Rocuronium במינון 0.5 מ”ג/ק”ג. אחזקת ההרדמה נעשתה באמצעות Sevoflurane במינון 2-3 vol. %, Desflurane במינון 5-6 vol. %, Propofol במינון 7-8 מ”ג/ק”ג/שעה, או Remifentanil במינון 0.75 מק”ג/ק”ג במשך דקה ולאחריו עירוי מתמשך של Remifentanil במינון 0.5 מק”ג/ק”ג/דקה עם N2O בריכוז 66% ב-O2. קצב הלב של המנותחים תועד במהלך ביצוע מניפולציות בשרירים החוץ-עיניים, ורפלקס אוקולו-קרדיאלי הוגדר כירידה של יותר מ-20% בקצב הלב במהלך מתיחת השרירים החוץ-עיניים.

מתוצאות המחקר עולה כי בקרב משתתפים בקבוצות שכללו Ketamine, שכיחות הרפלקס האוקולו-קרדיאלי הייתה 65.7% במשטר ה-KP, 62.9% במשטר ה-KR, 29.4% במשטר ה-KD ו-27.1% במשטר ה-KS. בקרב משתתפים בקבוצות שכללו Midazolam נצפה הרפלקס האוקולו-קרדיאלי ב-54.3% במשטר ה-MP, 60.6% במשטר ה-MR, 36.4% במשטר ה-MD ו-31.4% במשטר ה-MS.

החוקרים מסכמים כי במהלך הרדמה לניתוח תיקון פזילה בילדים, נמצא קשר בין שימוש ב-Propofol או Remifentanil ובין היארעות גבוהה יותר של רפלקס אוקולו-קרדיאלי, בהשוואה למשטרי הרדמה שכללו Sevoflurane או Desflurane, בין אם נעשה שימוש ב-Ketamine או ב-Midazolam לצורך השראת ההרדמה.

J Anesth. 2009;23(4):489-93

לידיעה ב-DocGuide