מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר קטן שפורסם בירחון Diabetologia ועסק במתבגרים עם השמנת יתר, עולה כי אלו עם סוכרת סוג 2 הדגימו ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים בהשוואה לאלו ללא סוכרת.

בנוסף נראו שינויים עדינים בבדיקות MRI (magnetic resonance imaging) של המוח רק בקרב אלו עם סוכרת סוג 2.

לדברי החוקרים, מדובר בדיווח הראשון על הפרעות מוחיות וקוגניטיביות במתבגרים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2.  החוקרים מוסיפים כי הדגימו במחקרם, כי גם בהעדר מחלה וסקולארית בעלת משמעות קלינית, עשויים להופיע סיבוכים מוחיים ברורים בקרב מתבגרים אלו.

החוקרים מאמינים כי סיבה הגיונית לממצאיהם הינה התנגודת לאינסולין אשר מביאה לירידה קוגניטיבית.

במחקר נכללו 18 מתבגרים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2 (גיל ממוצע, 16.4 שנים) ו 18 מתבגרים עם השמנת יתר ללא סוכרת סוג 2 או תנגודת משמעותית לאינסולין (גיל ממוצע 17.1 שנים).  בנוסף לגיל, שתי הקבוצות היו בעלות התאמה טובה למין, כיתת לימוד, מוצא אתני, מצב סוציו אקונומי, BMI (body mass index), היקף מותניים, ודירוג דום נשימה בשינה.

במהלך שני ביקורים מרפאתיים, כל הנבדקים עברו הערכות רפואיות מלאות שכללו בדיקות אנדוקריניות, פסיכיאטריות, נוירו פסיכולוגיות וכן בדיקות MRI של המוח.

מתוצאות המחקר עולה כי אלו בקבוצת הסוכרת נשאו את האבחנה של סוכרת סוג 2 במשך 2.61 שנים בממוצע ( בין 5 חודשים עד 7.5 שנים), והדגימו באופן עקבי תוצאות נמוכות יותר בכל המבחנים הקוגניטיביים בהשוואה לאלו ללא סוכרת.  תוצאות נמוכות יותר משמעותית הודגמו ב- 6 מתוך 13 המבחנים הקוגניטיביים, וביתר המבחנים הדוגמה מגמה לכיוון ציונים נמוכים יותר.

למתבגרים עם סוכרת סוג 2 הודגם תפקוד אינטלקטואלי כללי נמוך יותר, מדדי זיכרון מילולי נמוכים יותר, ויעילות פסיכו מוטורית נמוכה יותר (P < .05, עבור כל הנ”ל).  בנוסף, הם נטו להדגים יכולות ניהוליות נמוכות יותר (P = .06).

על אף התאמה מבחינת כיתות הלימוד והמצב הסוציו אקונומי, מתבגרים עם השמנת יתר הראו בנוסף ציונים נמוכים יותר במבחני קריאה סטנדרטיים (P = .09), ובמבחני איות (P = .07).

החוקרים מציינים גם את ההבדל במדד ה- IQ בין הנערים הסוכרתיים ובין נבדקי הביקורת (87.8 לעומת 103.6; P < .001), ומסבירים כי הנערים הסוכרתיים אינם חכמים פחות מיתר הנערים, אלא הם נתקלים בקשיים ביצועיים במשימות המבחן.

המומחים, מאידך, מציינים כי הבדל של כ- 15 נקודות במבחן IQ מורים על הפרעה אינטלקטואלית משמעותית.  לטענתם, מחקר גדול יותר נדרש בכדי לאושש את הממצא, בייחוד כזה שעשוי להצביע על איחור התפתחותי כלשהו כגורם לתוצאות.

יש לציין כי בעבר הודגמו האטה קוגניטיבית וחסרי זיכרון ולמידה בקרב מבוגרים עם סוכרת סוג 2.

לדברי המומחים, לא היה צפוי כי במחקר הנוכחי אכן יתקבלו הבדלים קוגניטיביים בין מתבגרים עם סוכרת סוג 2 ובין אלו ללא המחלה, היות וחולי סוכרת סוג 2 אשר אינם סובלים מתחלואות נוספות (בעיקר מחלות צרברו-וסקולאריות או יתר לחץ דם) מדגימים רק שינויים קוגניטיביים קלים מאוד לפני גיל 70 שנים.

בקרב הנבדקים עם סוכרת סוג 2, ניתוחי בדיקות MRI הדגימו נפח קטן יותר של חומר לבן ומרווח CSF (cerebrospinal fluid) מוגדל, ללא ירידה ברורה בנפח החומר האפור.

מדידות נפח עפ”י MRI מוח בנבדקים עם וללא סוכרת סוג 2

המומחים מדגישים כי הממצא המטריד יותר הינו הגדלת נפח החדרים.  בהעדר ממצא זה, ירידות בנפח או צפיפות החומר הלבן היו יכולות להיות מוסברות ע”י איחור התפתחותי, בעיקר בקורטקס הפרונטאלי המתפתח מאוחר יותר, אך עפ”י הממצאים הנוכחיים קשה יותר להשתמש בהסבר זה.

המומחים מוסיפים כי צירוף השינויים האנטומיים וציוני ה- IQ, מרמזים על כך שסוכרת סוג 2 הינה מזיקה יותר למוח במהלך ההתפתחות, יתכן שבצירוף תחלואות נוספות דוגמת השמנת יתר, דום נשימה בשינה ודיכאון.

המומחים מסכמים כי ממצאי המחקר רק מוסיפים לסיבות לשינוי המאפיינים החברתיים המובילים להשמנת יתר ולסוכרת סוג 2 בצעירים.

החוקרים מוסיפים כי המשך מחקר נדרש לקביעת המנגנונים הפתופיזיולוגיים העומדים בבסיס פגיעה קוגניטיבית ושינויים מוחיים במתבגרים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2.  לדבריהם, ההשפעות השליליות של סוכרת סוג 2 על מוח המתבגר עשויות לנבוע מצירוף שינויים וסקולאריים פונקציונאליים והפרעות במטבוליזם של גלוקוז ושומנים, גם בהעדר מחלה וסקולארית ברורה.

מחקרי אורך בעתיד עשויים לגלות האם חסרים אלו הינם הפיכים עם הפחתת התנגודת לאינסולין.

במחקר נוסף שטרם פורסם ע”י החוקרים נמצא כי ילדים שמנים עם תנגודת לאינסולין ללא סוכרת הדגימו חסרים קוגניטיביים בהשוואה לילדים רזים.  ממצא זה תומך בהשפעה השלילית של תנגודת משמעותי יותר לאינסולין על התפקוד הקוגניטיבי.

Diabetologia

לידיעה במדסקייפ