מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Radiology טוענים מומחים ברדיולוגיה כי רופאים מזמינים בדיקות דימות מיותרות רבות, באופן המגביר את עלויות שירותי הרפואה וחושף את החולים לכמויות מופרזות של קרינה.

החוקרים מסבירים כי רופאים רבים נוטים להזמין בדיקות אשר לא צפויות לאתר את הגורם לתלונות מטופליהם. עם זאת, תקשורת טובה יותר בין הרופאים ופיתוח טכנולוגיות המסייעות לרופאים בתהליך קבלת ההחלטות עשויים לטענתם לצמצם את שיעור הבדיקות המיותרות. לדבריהם, במרבית המקרים בדיקת דימות מגבירה את דיוק האבחנה או מנחה את הטיפול הרפואי והינה מוצדקת לחלוטין, מאחר והדבר מספק תועלת עבור המטופל. מאידך, בדיקות דימות מסוימות אינן מוצדקות מאחר ואין בהן צורך לשם הטיפול בחולה. החוקרים טוענים כי אלו הן הבדיקות אותן הם כפיזיקאים רפואיים, רדיולוגים, אונקו-רדיולוגיים ומחנכים, מנסים לזהות ולמנוע.

בעבודתם זו מציגים החוקרים את מיטב הרעיונות שעלו בנושא במסגרת כנס בן יומיים אשר נערך בשנת 2009 על ידי ה-American Board of Radiology Foundation ובו נכחו נציגים של למעלה משישים ארגונים מקצועיים שונים.

לדברי החוקרים, שימוש יתר בסריקות דימות יקרות הינה נושא לדאגה בקרב קובעי המדיניות בשנים האחרונות, באופן הגורם לצמצום בהחזרי Medicare. מחקרים אשר פורסמו לאחרונה ביחס לסיכוני החשיפה לקרינה בעקבות בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography, CT) ומספר מקרים של מינוני יתר של קרינה אשר התרחשו בשוגג הביאו לטענתם למיקוד תשומת לב מחודשת בנושא הדימות הרפואי. הם מוסיפים כי דו”ח אשר פורסם בשנה שעברה מטעם ה-National Council on Radiation Protection and Measurement העלה כי אמריקאים נחשפים לכמות גבוהה פי 7 של קרינה כתוצאה מסריקות אבחנתיות בהשוואה לשנת 1980.

החוקרים טוענים כי ישנם מספר גורמים לשימוש יתר בבדיקות דימות רפואיות. שתיים מסיבות אלו דורשות לדבריהם פתרונות רחבים יותר- האחת הינה רופאים המפנים את מטופליהם לסריקות דימות במרכז הרפואי בו עובדים, והשניה רופאים המזמינים בדיקות דימות על מנת להתגונן מפני תביעות אפשריות. עם זאת, הם מוסיפים כי רדיולוגים עשויים למלא תפקיד חשוב בחינוך הרופאים המזמינים את הבדיקות ביחס לאילו בדיקות מוצדקות ומתי.

לטענת החוקרים, פעמים רבות הרופאים אינם יודעים מהם הקריטריונים הנכונים להזמנת בדיקת דימות. הם מזכירים כי ה-American College of Radiology פיתח הנחיות ביחס לכך, אולם רופאים רבים אינם מודעים להן. הם מוסיפים כי מרכזים רפואיים גדולים רבים, כגון Massachusetts General בבוסטון, פיתחו תוכנות לסיוע בקבלת החלטות אלו אשר מסייעות לרופאים המזמינים את הבדיקות ביחס לאילו מהבדיקות תהיה הטובה ביותר עבור תלונות מטופליהם. לדבריהם, תוכנות מסוג זה צריכות להגיע לרופאים רבים יותר על מנת לצמצם את שיעור הבדיקות המיותרות. בנוסף, הם טוענים כי רופאים שאינם רדיולוגים צריכים למצוא דרכים טובות יותר לתקשר עם הרדיולוגים בכדי לראות אם הבדיקה אותה בכוונתם להזמין אכן מתאימה.

החוקרים מציינים כי פעמים רבות החולים הם שמבקשים לבצע בדיקת דימות מסוימת, ועל הרופאים לקחת את הזמן ולהסביר מדוע הזמנת הבדיקה הינה בזבוז מיותר של כסף ומשאבים במקרה הצורך.

באותו עניין, ראוי להזכיר כי בחודש אפריל השנה פורסמו הנחיות חדשות במסמך עמדה משותף מטעם האיגוד הקרדיולוגי ואיגוד הרדיולוגים בישראל ביחס לביצוע טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הלב.

Radiology 2010

לידיעה במדסקייפ