נוירולוגיה ילדים

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי לטיפול בפגים ובתינוקות במשקל נמוך (EClinicalMedicine) -והערות ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

תינוק

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) שפורסמו השנה ב-EClinicalMedicine מאששות את התפקיד המרכזי של טיפול מונע בפגים ובתינוקות במשקל נמוך, בין היתר את החשיבות בשמירת התינוק והאם ביחד, ואת החשיבות בהעצמה ותמיכה משפחתית בעת הטיפול בפגים או בתינוקות במשקל נמוך.

כ-11% מהתינוקות נולדים כפגים, וסיבוכים של פגות הם הסיבה השכיחה ביותר למוות בילדים מתחת לגיל חמש, כאשר כמעט מיליון פגים מתים מדי שנה ברחבי העולם. בשנת 2021, ארגון הבריאות העולמי כינס קבוצה לפיתוח הנחיות לטיפול בפגים כדי לבחון ראיות ולגבש המלצות לטיפול בפגים או בתינוקות במשקל לידה נמוך. ההנחיות בחדשות שפרסמה הקבוצה השנה כללו כ-25 המלצות.

אחת ההמלצות המשמעותיות שפורסמו השנה הייתה להתחיל מיד לאחר הלידה “טיפול קנגורו” (Kangaroo Mother Care) כטיפול שגרתי עבור כל הפגים או הילודים במשקל נמוך (למעט ילודים במצב קשה בהלם, ילודים שאינם מסוגלים לנשום באופן ספונטני לאחר החייאה או ילודים שזקוקים לתמיכה בהנשמה) הן בבית החולים והן בבית.

כמו כן, פורסמו המלצות חדשות בנוגע לקפאין לטיפול באפניאה ולאקסטובציה, מעורבות המשפחה בטיפול שגרתי בפגים ובתינוקות במשקל נמוך, ואופן המעקב אחרי השחרור לבית. בנוסף, פורסם כי יש לשקול מתן פרוביוטיקה, טיפול בקרם מרכך לעור, מתן לחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP) מיד לאחר הלידה (עם או בלי מצוקה נשימתית) בקרב תינוקות שנולדו לפני גיל 32 שבועות; וכן תמיכה משפחתית לסיוע בטיפול בפגים או בתינוקות במשקל נמוך.

  1. הטיפול בקנגורו מומלץ כטיפול שגרתי לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW). יש לאפשר טיפול בקנגורו למשך 8-24 שעות ביממה (וכל המרבה הרי זה משובח). יש להתחיל בטיפול בקנגורו בילודים הללו מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה.
  2. חלב מאימו של התינוק הוא התזונה המועדפת להאכלת פגים או ילודים במשקל נמוך, כולל פגים מתחת לשבוע 32.
  3. כאשר אין אפשרות לתת חלב אם מאימו של התינוק, ניתן לשקול להאכיל פגים או ילודים במשקל נמוך בחלב אם תרומה, כולל פגים מתחת לשבוע 32.
  4. העשרת חלב אם אינה מומלצת באופן גורף לכל הפגים או הילודים במשקל נמוך אולם ניתן לשקול להעשיר חלב אם בפגים קטנים משבוע 32 או בילודים במשקל לידה נמוך במיוחד (פחות מ-1,500 גר’) בכאלה הניזונים מחלב אם או חלב אם תרומה.
  5. כאשר אין בנמצא חלב אם או חלב אם תרומה, ניתן לשקול מתן תמ”ל פגים בפגים מתחת לשבוע 32.
  6. יש להתחיל להאכיל פגים (כולל מתחת ל-32 שבועות) וילודים במשקל נמוך (כולל כאלה במשקל נמוך מ-1,500 גר’) ביממה הראשונה לאחר הלידה. ילודים שמסוגלים לינוק, יש להניח על השד מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה. לילודים שאינם מסוגלים לינוק יש לתת חלב שאוב מאימם. אם לא נמצא חלב אם מאימו של התינוק, יש לתת חלב אם תרומה כאשר ניתן.
  7. בבתי חולים, יש להעדיף כלכלה לפי שעות מאשר כלכלה גמישה לפגים מתחת לשבוע 34 עד לשחרורו של הילוד.
  8. בפגים (כולל מתחת ל-32 שבועות) וילודים במשקל נמוך (כולל כאלה במשקל נמוך מ-1,500 גר’), שיש להזינם בדרך אלטרנטיבית ולא מסוגלים לינוק (כמו בעזרת זונדה או כפית), יש להעלות כלכלה בקצב של עד ל-30 ml/Kg/d.
  9. יש להאכיל פגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) בחלב אם בלעדי עד לגיל 6 חודשים.
  10. יש להוסיף ברזל לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ברזל ממקור אחר.
  11. יש לשקול לתת תוספת אבץ לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הנזונים מחלב אם ולא מקבלים אבץ ממקור אחר.
  12. יש לשקול לתת תוספת ויטמין D לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ויטמין D ממקור אחר.
  13. יש לשקול מתן ויטמין A פומי לכל הפגים מתחת לשבוע 32 או ילודים במשקל לידה נמוך במיוחד הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ויטמין A ממקור אחר.
  14. אין המלצה להוסיף סידן וזרחן.
  15. אין המלצה להוסיף תוספי מזון אחרים מעבר לאלו שצוינו לעיל.
  16. ניתן לשקול לתת פרוביוטיקה לפגים מתחת לשבוע 32 הניזונים מחלב אם.
  17. ניתן לשקול למרוח את עורם של הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך בשמן תינוקות.
  18. מומלץ להשתמש ב-CPAP בפגים מתחת לשבוע 37 עם סימנים קליניים של RDS.
  19. ניתן לשקול לטפל ב-CPAP מייד לאחר הלידה בפגים הקטנים משבוע 32, עם וללא מצוקה נשימתית.
  20. ניתן לשקול לטפל ב-bubble CPAP בעדיפות על מקורות לחץ אחרים (למשל CPAP ממנשם) בפגים מתחת לשבוע 37.
  21. קפאין הינו הטיפול המועדף באפניאה של פגות בפגים פחות משבוע 37.
  22. מומלץ להשתמש בקפאין לשם אקסטובציה בפגים מתחת לשבוע 34.
  23. ניתן לשקול טיפול בקפאין בפגים מתחת לשבוע 34 על מנת למנוע אפניאות.
  24. מומלצת מעורבות משפחות בטיפול השעגרתי בפגים או ילודים במשקל לידה נמוך (LBW) בבתי החולים.
  25. יש לתת תמיכה נוספת למשפחות המטפלות ביילודים שלהם החל משהותן בבתי החולים והמשך במעקב לאחר השחרור. התמיכה צריכה לכלול: הדרכה, ייעוץ והכנה לשחרור מעובדי בריאות ותמיכת עמיתים.
  26. קיימת המלצה לקיים ביקורי בית לשם תמיכה במשפחות המטפלות בפג או הילוד שנולד במשקל נמוך שלהן.
  27. חופשת הלידה של ההורים צריכה להתחשב בצרכים המיוחדים של אמהות ואבות לפגים או ילודים במשקל נמוך.

להנחיות הקליקו כאן

 

הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי:

הנחיות אלה שנכתבו ע”י ארגון הבריאות העולמי ע”י רופאים מומחים, אחיות, עובדי בריאות אחרים ונציגי הורים מדגישים מספר תחומים, בעיקר את חיזוק הקשר בין האם, התינוק והמשפחה. ההנחיות פחות מתרכזות בתחום הטיפול האקוטי בפג ויותר בתחומים ה”רכים יותר” כמו קנגורו, הכלכלה והתמיכה במשפחת הפג (לא לחינם מציינים פה כי יש לתמוך בכל המשפחה ולא להגביל את התמיכה והשיתוף רק בקרב ההורים).

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה