בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open.
המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של תסמיני דיכאון על תוצאות הטיפול, תוך התמקדות באופן ספציפי בהשגת מחלה לא-פעילה או פעילות מחלה נמוכה, בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי.
מדגם המחקר כלל 1,755 חולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (גיל ממוצע של 44.1 שנים, 44% נשים) שהחלו טיפול סיסטמי חדש בין מאי 2017 ועד מרץ 2024. הערכת תסמיני דיכאון התבססה על WHO-5 Well-Being Index, כאשר מדד נמוך מ-29 מעיד על תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה.
תוצאות הטיפול – פעילות מחלה נמוכה או מחלה לא-פעילה – נבחנו על-בסיס מדד ASDAS-CRP (או Axial Spondyloarthritis Disease Activity Score with C-Reactive Protein) לאחר שלושה חודשים ושישה חודשים.
מהנתונים עולה כי ב-29% מהחולים תועדו תסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה ועם מדדי ASDAS-CRP גבוהים יותר ושיעור גבוה יותר של מחלות נלוות, בהשוואה לאלו עם תסמיני דיכאון קלים או ללא תסמיני דיכאון.
בהשוואה לאלו עם תסמיני דיכאון קל או ללא תסמיני דיכאון, בחולים עם תסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו שיעורים נמוכים יותר של פעילות מחלה נמוכה (41% לעומת 62% לאחר שלושה חודשים; 44% לעומת 65% לאחר שישה חודשים) ומחלה לא-פעילה (20% לעומת 32% לאחר שלושה חודשים; 19% לעומת 35% לאחר 6 חודשים).
מהנתונים עולה קשר בין מדדי WHO-5 Well-Being Index גבוהים יותר ובין סיכוי גבוה יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר שלושה חודשים ושישה חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות שילוב מדדים אובייקטיביים יותר של פעילות מחלה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי על-מנת להבין טוב יותר את החשיבות של תחלואות נלוות כמו דיכאון וסיוע בקבלת החלטות קליניות.
RMD Open, May 8, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!