רמות נמוכות של סרוטונין בגזע המוח של תינוקות הן כנראה הגורם האפשרי למוות בעריסה. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון. תוצאות המחקר מפורסמות היום (3.2) בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMAThe Journal of the American Medical Association. במחקר השוו החוקרים בין גזע המוח של תינוקות שמתו מוות בעריסה, לבין גזע המוח של תינוקות שמתו מסיבות ידועות אחרות. אצל תינוקות שמתו מוות בעריסה נמצאה רמה נמוכה ב- 25% של סרוטונין בגזע המוח, ורמה נמוכה ב-22% של האנזים טריפטופאן הידרוקסילז, האחראי לייצור סרוטונין בהשוואה לקבוצת בקורת. גם מידת הקישוריות של הרצפטורים לסרוטונין נמצאה נמוכה ב-3 אזורים שונים בגזע המוח ב- 29-55% בתינוקות שמתו מוות בעריסה. ממצאים אלו מעידים על כך שחסר בסרוטונין בגזע המוח עלול להוות הגורם לתמותת התינוקות.

בנוסף מצאו החוקרים, כי אצל 99% מהתינוקות שמתו מוות בעריסה היה גורם סיכון אחד או יותר, כמו השכבה על הבטן. אצל 88% מהתינוקות נמצאו שני גורמי סיכון או יותר . מכאן החשיבות של יצירת סביבת שינה בטוחה והימנעות מגורמי סיכון מסכני חיים לתינוקות. נדרשת ערנות יום-יומית של הורים ומטפלים לטיפול נכון בתינוק כיוון  שתינוקות בעלי הפגם נראים בריאים לגמרי ולכן אין אפשרות לנבא מי מהם עלול  להיות קרבן למוות בעריסה. ממצאים אלה מחזקים את ההנחה שלתינוקות המתים מוות בעריסה ישנה בעיה סמויה, אשר באה לידי ביטוי רק בנסיבות מסוימות שיוצרות מצב מצוקה בזמן השינה. 

הצוות החוקר מאוניברסיטת הרווארד וחוקרים נוספים מוסיפים לחקור האם מקור הפגם בגנטיקה או שהנסיבות להיווצרותו הן סביבתיות. לנוכח ההשערה כי הפגם נוצר בגזע המוח של העובר עוד בזמן ההריון, ניכרת חשיבות להימנעות מעישון וצריכת אלכוהול בזמן ההריון.

סרוטונין הינו מוליך כימי (נוירו טרנסמיטור) שמקשר בין תאי העצב בגזע המוח, האחראי על בקרה וויסות תפקודים חיוניים כמו: נשימה, לחץ הדם, טמפרטורת הגוף ומנגנון ההתעוררות. לתינוקות שסבלו מחסר בסרוטונין נפגעה היכולת להתעורר ולהגיב למצבים מסכני חיים בשנתם, לדוגמא: עלייה ברמת דו תחמוצת הפחמן בזמן שינה על הבטן. בתינוקות בריאים שאינם סובלים מהפגם, התינוק יזהה את החסר בחמצן, יתעורר וגופו ידע להתגבר על הבעיה. תינוק עם חסר בסרוטונין לא יתעורר וימות בשנתו.

JAMA. 2010;303(5):430-437.

להלן תגובת והתייחסות ד”ר ענת שץ, יו”ר  עמותת עתיד העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות: “בממצאי המחקר מסר חזק להורים: מאחר ואין עדיין אפשרות לנבא ולזהות איזה תינוק עלול להיות קורבן עתידי למוות בעריסה, כל ההורים צריכים לדאוג שתינוקם יישן על גבו בסביבת שינה בטוחה. המחקר מלמד, כי תינוקות הנושאים את הפגם ושוכבים בסביבה לא בטוחה, הם פגיעים יותר במידה משמעותית  לדוגמא: תינוקות ששוכבים על הבטן כשפניהם סמוכים למזרן בתנוחה הגורמת להצטברות דו תחמוצת הפחמן סביב הפה והאף ושואפים בחזרה דו תחמוצת הפחמן שפלטו בנשיפה. מצב זה עלול להיות פטאלי עבור תינוקות שסובלים מחסר ברמות סרוטונין באזור גזע המוח. סכנה זו אינה מאיימת על תינוקות שאינם סובלים מחסר”.

מוות בעריסה הינו הגורם המוביל לתמותת תינוקות בגילאי חודש עד שנה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן להעריך כי בישראל מתים מוות פתאומי בלתי צפוי ובלתי מוסבר כ- 40 -60 תינוקות בשנה. על פי נתונים שפורסמו בשנים עברו, באוכלוסייה הלא יהודית יש פי שניים עד שלוש יותר מקרי מוות פתאומי בלתי מוסבר בעת שינה ובמגזר הבדואי פי 4.

ד”ר ענת שץ מוסיפה: “לצערנו, בישראל אין בנמצא נתונים מדויקים, כיוון שלא מבצעים נתיחה לאחר המוות כדי לשלול כל סיבה אחרת שתסביר את המוות, כפי שדרוש לשם מתן האבחנה של מוות עריסה”.

להלן המלצות “עתיד” כיצד ליצור סביבת שינה בטוחה לתינוקות ולהפחית הסיכון למוות בעריסה :

ü      יש להשכיב תינוק על הגב בלבד ! לכל זמן שינה (בשנת צהריים או לילה).

ü      יש  להשכיב תינוק על בטנו רק בזמן שהוא ער ומצוי בהשגחת מבוגר.

ü      יש להשכיב תינוקות על מזרן קשיח שאינו שוקע בלחץ קל.

ü      יש לשמור שסביבת התינוק תהיה נקייה מעישון (חשוב שאמהות תמנענה מעישון עוד בזמן  ההריון).

ü      יש להימנע מחימום יתר של סביבת התינוק הטמפרטורה המומלצת היא 22 מעלות.

ü      יש להימנע משינה משותפת ולהשכיב לישון במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים.

ü      יש לשמור שהמיטה תהיה ריקה מכל חפץ כולל צעצועים, כריות ומגיני ראש.

ü      יש להדק את השמיכה מתחת לכתפי התינוק כשהוא שוכב בשליש התחתון של המיטה וכפות רגליו נוגעות בקצה המיטה או העריסה.

ü      מומלץ להניק תינוקות ולתת מוצץ כשמשכיבים לישון )אחרי גיל חודש כאשר כבר התרגלו לינוק(.

למידע עדכני בנושא מוות פתאומי של תינוקות,  דרכי הטיפול בגורמי סיכון ושמירה על סביבת שינה בטוחה לתינוק, ניתן לפנות לקו החם שמפעילה העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות שמספרו 02-6666833. או באמצעות אתר האינטרנט של העמותה שכתובתו: www.atidbaby.org