ילדים

הפרעות שינה אצל תינוקות / מאמר אורח מאת דורית קרייזר

שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי אשר לרוב מושפע מפעילותו של האדם במהלך היום. יש המגדירים את השינה כתהליך הפיך, מחזורי, תהליך הנועד לוויסות עצמי, התנתקות מהסביבה והיענות נמוכה לגירוי ( Rosenthal, 2009). Nunes & Bruni  (2015) טוענים, כי אחד מגורמי הסיכון לפתח בעיות שינה בתינוקות הינו התנהגות המטפלים (בדרך כלל ההורים). הם מוסיפים כי ההורים שמרדימים את התינוק על ידי החזקתו על הידיים מהווים גורם לבעיית שינה עד למצב כרוני.

פיין (1971, בתוך: Busch, 1974) תיאר ביטויים שונים של בעיות שינה בילדות. התינוקות אותם חקר פיין התמכרו לנוכחות הגופנית הממשית של האם ולא יכלו להירדם אלא אם החזיקו אותם על הידיים. מעבר לכך, נוצרת בעיה כאשר התינוק צריך לעבור ממחזור שינה אחד למשנהו ומפתח מהר מאוד נזקקות לאותה צורת הרדמה כפי שהחל את השינה, הווה אומר, על הידיים, נדנוד, ועוד. לעובדה שהתינוק לא נרדם באופן עצמוני ותלוי בהורים או בחפץ מעבר יש מחיר שאותו משלם לא רק התינוק, אלא, כל סביבתו. הורים מוצאים את עצמם עם תינוק שצריך לישון אבל בהיעדר הדרכה ושיטתיות כל הורה עושה עם תינוקו ניסוי וטעייה, מה שמבלבל את התינוק וגורם לעלייה במפלס התסכול ההדדי (הורה-תינוק).

ישנה עדות מחקרית ענפה ( (Lahorgue, Oliviero & Bruni, 2015) על קשר בין הפרעות בשינה לבין תחלואה בינקות ובבגרות שבאה לידי ביטוי בעליה משמעותית בסיכון לפתח מחלות קרדיווסקולריות, תהליכים דלקתיים והשפעה על תהליכים מטבוליים.  (Janet et al (2009. טוענים שלהפרעות שינה בגיל הינקות ישנן השלכות חמורות גם לאם וגם לתינוק. האם, נמצאת בתקופת משכב הלידה, צריכה להסתגל לשינויים ההורמונליים, לנוכחותו של תינוק חדש בבית ולחזרה לתפקוד רגיל. בנוסף למשימות הללו, מצטברת עייפות ההולכת וגוברת, השילוב של כל אלו מהווה פוטנציאל להידרדרות אמוציונאלית שעלול להוביל עד דיכאון שלאחר לידה ובמקרים קיצוניים פסיכוזה פוסט לידתית (Symon & Bammann & Crichton, 2015). מעבר לכך, חסך מצטבר בשינה לאם קשור באטיולוגיה לסוגי מחלות שונים, כמו מחלות לב וכלי דם, שרירים ושלד (Induru & Walsh, 2014). נוסף על כך, חסך בשינה לאם נמצא כגורם סיכון לפתח הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חוסר יכולת להתרכז במטלות היום יום, פגיעה במעגל השינה והערות (Nunes & Bruni, 2015).

הפרעות בשינה של תינוקות משפיעות לרעה על איכות החיים של כל בני המשפחה, ובמיוחד על תפקודם של ההורים במקום העבודה (Nunes & Bruni, 2015). קיימות השלכות חמורות גם לתינוק, ישנה עדות מחקרית הטוענת כי השינה בשלבים המוקדמים של חיי התינוק נחוצה להתפתחות מוחית, גדילה פיזית, הבשלה של המערכת החיסונית, תהליכי למידה וזיכרון והבשלה של מערכות גופניות רבות, ובנוסף, מחקרים ארוכי טווח מראים שהפרעות בשינה בינקות עלולות להימשך לאורך חודשים ושנים ואף להפוך לבעיה כרונית (Tomas, Moor & Mindell, 2014). הפרעות בשינה מופיעות כבר בימים הראשונים שלאחר הלידה ומתגברות בהתמדה, עם קיבעון של הרגלי שינה לא טובים. ההשלכות של חסך בשינה לתינוק קשורות גם בקשיי הנקה, עצבנות, אי שקט פסיכומוטורי ובהמשך, הפרעות קשב וריכוז, השמנת יתר והתפתחות מחלות שונות, לרבות השלכות נוירו-קוגניטיביות וקרדיווסקולריות (Nunes  & Bruni, 2015). בנוסף לבעיות קריטיות אלה, בעיות שינה בילדות ידועות כבעלות השפעה משנית אך משמעותית על בריאות המשפחה ורווחתה (Galland & Mitchell, 2010).

על פי תיאוריית הלמידה ומחקרים בתחום המוח, לתינוק קיימת יכולת ללמוד מיומנויות רבות וככל שמלמדים אותו מוקדם יותר התהליך טוב וקצר יותר (היובל וויזל, בתוך דוידג’ 2009). היובל וויזל גילו, שיש במוח ‘תקופה קריטית’ ללמידה של מיומנויות שונות, ושלכל מערכת עצבית יש תקופה קריטית משלה, או חלון זמן, שבו היא פלסטית ורגישה במיוחד לסביבה וחלה בה צמיחה מהירה ומעצבת. להתפתחות השפה, למשל, יש תקופה קריטית שראשיתה בינקות ואחריתה בגיל שמונה עד גיל ההתבגרות. לאחר סיומה של תקופה קריטית זאת, יכולתו של אדם ללמוד שפה שנייה בלי מבטא היא מוגבלת (היובל וויזל, בתוך דוידג’ 2009). פרויד, טען שאנחנו עוברים בחיינו שלבי התפתחות שונים והם חלונות זמן, שבהם אנו חייבים לחוות דברים מסוימים כדי להישאר בריאים. הוא אמר שתקופות מעצבות אלה קובעות את דמותנו לכל החיים (דוידג’, 2009). חוקרי מדעי המוח קיבלו את תגליתם של היובל וויזל בדבר גמישות המוח בתקופת הינקות, משום שהידע במוחו של התינוק נתון בתהליך התפתחות מתמיד. הם דחו את התגלית של מירזניק (1985), שהגמישות נמשכת גם באדם מבוגר (היובל וויזל, בתוך דוידג’ 2009). אם מקבלים טענה זו, הרי שלימוד התינוק את מיומנות השינה העצמונית בתקופת הינקות היא יעילה ואפשרית יותר, מתקופות הילדות. בהתאם לכל האמור לעיל ההמלצה שלי היא לטפל בבעיות והפרעות השינה של התינוקות והילדים בשלב מוקדם ככל הניתן, כדי ליצור הרגלי שינה טובים ועצמאיים למען המטרה הנעלה של שינה רצופה בלילה.

דורית קרייזר, יועצת שינה

רשימה ביבליוגרפית

דוידג’, נ’. (2009).המוח הגמיש. סיפורים מקו החזית של חקר המוח. עמודים 58-70. מושב בן שמן:  כתר הוצאה לאור. 

Bruni O, Angriman M. (2015). L’insomnia in eta evolutiva. Medico Bambino.

Busch, F. (1974). Psychoanalytic Study of the child. Dimensions of the first transitional object. 29:215-229.

Janet M., Mullington, Monika, H., Toth, M., Jorge, M. S. & Hans K.(2009). Meier-Ewers Cardiovascular, Inflammatory, and Metabolic Consequences of Sleep Deprivation. Progress in cardiovascular diseases, Vol. 51,No.4 (January & February). pp 294-302.

Lahorgue, M. & Oliviero Bruni, N. (2015). Insomnia in childhood and adolescence: clinical aspect, diagnosis, and therapeutic approach. Volume 91, Issue 6, Supplement 1, NovemberDecember 2015, Pages S26-S35.

Nunes, M. L., & Bruni, O. (2015). Insomnia in childhood and adolescence: clinical

Rosenthal, L. (2009). Physiologic processes during sleep. In T. L. Lee-Chiong (Ed.), Sleep medicine essentials (pp. 11-12). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.

Tomas, J. H., Moor, M. & Mindell, J.A. (2014). Controversies in behavioral treatment of sleep problems in young children Sleep. Medicine clinic. 9, 251-259.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות חיוביות לגרייה חשמלית מוחית לטיפול באינסומניה (J Psychiatr Res)

    תוצאות חיוביות לגרייה חשמלית מוחית לטיפול באינסומניה (J Psychiatr Res)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research עולה כי גריית מוחית חשמלית בזרם מתחלף (Transcranial Alternating Current Stimulation, או tACS), גישה לא-פולשנית המבוססת על זרם חשמלי בעצימות נמוכה להשפעה על פעילות מוחית, מהווה התערבות יעילה לטיפול במקרים של אינסומניה כרונית, בפרט בקשישים. החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות שכלל 124 מבוגרים עם אינסומניה כרונית (קשיי […]

  • שינה במשך עד חמש שעות בלילה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (Translational Psychiatry)

    שינה במשך עד חמש שעות בלילה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (Translational Psychiatry)

    נטייה גנטית לשינה במשך חמש שעות בלילה, או פחות מכך, מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות דיכאון בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Translational Psychiatry. עם החוקרים התבססו על נתוני מחקר ELSA (או English Longitudinal Study of Ageing), מחקר עוקבה פרוספקטיבי של מדגם מייצג של מטופלים בבריטניה (גיל ממוצע של 65 שנים), […]

  • בעיניים פקוחות: הטיפול בנדודי שינה - מאמר אורח מאת פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה, שירותי בריאות כללית מחוז חיפה

    בעיניים פקוחות: הטיפול בנדודי שינה - מאמר אורח מאת פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה, שירותי בריאות כללית מחוז חיפה

    בעוד ששנת הלילה היא צורך קיומי, השכיחות העולה של הסובלים מנדודי שינה היא תופעה מדאיגה. מטרת הטיפול בנדודי שינה היא להביא את המטופלים לשינה טובה, למען בריאותם הגופנית, הנפשית והרגשית שנת לילה טובה נמדדת באיכות השינה ובכמות השינה – שינה רציפה, ללא יקיצות אשר כוללת את שלבי השינה הידועים ובכמות מספקת. משך שינה הנחשב לתקין […]

  • ישנוניות יתר – ראיון עם ד

    ישנוניות יתר – ראיון עם ד"ר אלעד ברוך על התסמונת / אבחון וטיפול

    כלים קליניים לאבחון וטיפול בישנוניות יתר אנשים בריאים הישנים שנת לילה תקינה אינם זקוקים לשינה נוספת במהלך היום, אולם מצבים רפואיים רבים עלולים להפריע למהלך תקין זה וליצור מצב של ישנוניות יתר. כדי להעלות את המודעות לישנוניות יתר, העלולה להשפיע על ילדים ומבוגרים, ד״ר ברוך אלעד, נוירולוג ורופא שינה, ועמיתו ד״ר יואל רייטר, מנהל המרכז […]

  • ישנוניות יתר - ראיון עם ד

    ישנוניות יתר - ראיון עם ד"ר אלעד ברוך על התסמונת

    ישנוניות יתר: מדוע תסמונת זו אינה מאובחנת מספיק? הקשר בין ישנוניות יתר (Excessive Daytime Sleepiness, EDS) לתפקוד קוגניטיבי, כגון קשב, זמן תגובה, זיכרון, תפקודים ניהוליים ומדדים קוגניטיביים והתנהגותיים אחרים, אינו מפתיע. עם זאת, השפעתם הסובייקטיבית של תסמיני ישנוניות והטרמינולוגיה בתחום זה מבלבלת, ולכן שיעור המקרים המאובחנים לא בהכרח מייצג את שכיחות התופעה. כדי להעלות את […]

  • היעילות והבטיחות של Lemborexant בנשים מבוגרות עם אינסומניה (Menopause)

    היעילות והבטיחות של Lemborexant בנשים מבוגרות עם אינסומניה (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Lemborexant (דייויגו) נסבל היטב ומשפר את איכות השינה לאורך זמן בנשים בגיל העמידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אינסומניה הינה הפרעה נפוצה בנשים בגיל העמידה. Lemborexant הינו אנטגוניסט תחרותי של קולטן לאורקסין אשר נבחן בתת-קבוצה של נשים בגילאי 40-58 שנים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה