טיפול רפואי בדלקת התוספתן

אפשר לטפל בדלקת התוספתן שהתפוצץ על ידי מתן תרופות אנטיביוטיות תוך וורידיות וכריתת התוספתן כאשר הדלקת שככה. אבל הנוהל המקובל היום לדלקת התוספתן שלא התפוצץ הוא לבצע כריתת התוספתן באמצעות לפרוסקופיה. הניסיון של העשור האחרון מעלה ספקות לגבי שיטה זו.  מחקרים מבוקרים שנעשו באקראי במבוגרים מראים שטיפול דלקת התוספתן בתרופות אנטיביוטיות הוא גישה מתקבלת על הדעת עבור מבוגרים בתנאי שאין להם appendicolith,  כלומר גוש מסויד בתוך התוספתן.

בשיטה זו, עד 39% מהחולים יחוו כשל בטיפול בחמש השנים שלאחר הטיפול. מחקר בילדים בשנים האחרונות הראה כי טיפול בשיטה האנטיביוטית קוצרת הצלחה ב-58%  עד 70% של מקרים בתקופה של  5 שנים אחרי הטיפול. זאת, למרות שעדיין אין הוכחות חותכות כמה בתי חולים בארצות הברית החלו לטפל בילדים עם דלקת בתוספתן שלא התפוצץ עדיין, בשיטה הרפואית. 

החוקרים גילו שבין השנים 2010 ל- 2016 שיעור החולים שלקו בדלקת התוספתן וטופלו בשיטה הרפואית הגיע ל-6% עם עלייה מתמדת בתקופה זו. במחקר לפנינו  מטרת החוקרים הייתה לברר את הנוהל הנוכחי בטיפול בילדים הלוקים בדלקת התוספתן שלא התפוצץ בבתי חולים בארצות הברית. 

המחקר נערך בצורה רטרוספקטיבית בעזרת רישום האבחנות של ילדים מאושפזים שטרם מלאו להם 19 שנה ואשר אובחנו כלוקים בדלקת חריפה של התוספתן. החוקרים בדקו את מהלך המחלה בקבוצה שקיבלה טיפול רפואי ללא ניתוח. החוקרים חישבו את שיעור הילדים שנחשבו

כשל טיפולי דהיינו ילדים שהזדקקו לניתוח בסופו של דבר, או ילדים שאצלם התוספתן התפוצץ על אף הטיפול שקיבלו. 

התוצאות מתייחסות לתקופה של 9 שנים. במחקר נכללו 117,705 ילדים אשר לקו בדלקת התוספתן.  אצל 73,544 התוספתן טרם התפוצץ. מהם, 10,394 קבלו טיפול רפואי עם בתרופות אנטיביוטיות. בקבוצה זו, שיעור כשל הטיפול כעבור שנה היה 18.6%, וכעבור 5 שנים 23.3%. בילדים שאצלם הטיפול הרפואי נכשל, שיעור הלוקים בהתפוצצות התוספתן היה גבוה יותר, בהשוואה לאלה שלא עברו טיפול רפואי. ילדים שקיבלו טיפול רפואי ביקרו בחדר מיון והיו זקוקים לאשפוז לעיתים קרובות יותר בשנה הראשונה לאחר המחלה, בהשוואה לקבוצה שעברה טיפול כירורגי.

החוקרים כותבים ומסכמים שטיפול רפואי הוא שיטת טיפול שהולכת ונעשית פופולארית יותר. אצל רוב הילדים שקיבלו טיפול רפואי המחלה לא חזרה. כאשר המחלה כן חוזרת יש סיכון גבוה להתפוצצות התוספתן. לילדים שקיבלו טיפול, היה שיעור גבוה יותר של סיבוכים לאחר הניתוח, אם בסופו של דבר הוחלט לנתח.

[הערת העורך: גם אני לא אוהב לקום בלילה, אבל אם הייתי רופא מנתח הייתי רואה מחובתי לנתח מיד ולא לנסות טיפול רפואי, עם כל הסיבוכים הכרוכים בו כפי שמצטייר מהמאמר. אחי ז”ל היה רופא מנתח והוא הזכיר תמיד את הביטוי “If in doubt cut it out”.

כלומר, אף אם יש לך ספק  לגבי האבחנה, עדיף לנתח ולכרות אותו. אם זה היה נכון אז, על אחת כמה וכמה זה נכון בעידן הלפרוסקופיה. דלקת התוספתן היא דלקת חיידקית ובמהלכה נוצרת מוגלה. כאשר נוצרת מוגלה מעל כמות מסוימת, היא כבר לא נספגת אלא נוצרת מורסה.

אם לא מנקזים את המורסה היא נשארת ויכולה לגרום לצרות לטווח ארוך. מוגלה חייבים לנקז. לקח זה למדתי בצעירותי בהיותי רופא בית מתחיל במחלקה לכירורגית ילדים באנגליה. ילדה בת 6 נותחה על ידי כירורג צעיר בגלל דלקת התוספתן. היא לא התאוששה, המעיים לא שבו חזרו לפעול, והיא לא חזרה לשתות ולאכול. במבט לאחור, נראה לי שנשארה מורסה, ולו מנהל המחלקה היה מחליט לנקז היא הייתה מבריאה. אילו הייתה אז בדיקת אולטרה-סאונד הבדיקה, המורסה הייתה מתגלה והכירורג לא היה מהסס לנקז. אבל זה היה לפני שבעים שנה והרפואה הייתה פרימיטיבית בהשוואה להיום. היום היינו מבינים שהאבחנה הנכונה זועקת צועקת לשמים, אבל אז זה לא היה כל כך ברור. המעיים לא חזרו לפעול והילדה קיפחה את חייה שבוע אחרי הניתוח. במשך כל חיי, זכר הילדה הזאת עולה בזיכרוני לעיתים קרובות. מה דעתכם בקשר לטיפול הרצוי לחולה בדלקת התוספתן?

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics  לחודש מאי 2022.

Non-operative management of uncomplicated appendicitis

Lippset SC

Pediatrics 2022;149: e2021054693

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    ירידה ברמות פריטין מופיעה בשכיחות גבוהה בחולים עם מחלת צליאק ואינה בהכרח חוזרת לרמות הבסיס לאחר התחלת דיאטה נטולת-גלוטן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. עם זאת, לא זוהה קשר בין רמות פריטין נמוכות ובין תסמינים חמורים יותר או איכות חיים נמוכה יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים […]

  • דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nutrition Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במרבית החולים עם צליאק תועד מדד מסת גוף תקין בעת האבחנה, אם כי מדד מסת הגוף הממוצע בחולים אלו נמוך יותר בהשוואה לביקורות. דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט בילדים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי הבדלים בין גברים ונשים במאפייני מחלת צליאק בעת האבחנה של המחלה נעלמים לאורך הזמן, כאשר אין עדות להבדלים משמעותיים בתסמינים או היענות לדיאטה נטולת-גלוטן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק הינה מחלה של מערכת העיכול בתיווך מערכת החיסון הנובעת מצריכת גלוטן. מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים […]

  • תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין רמות הומוציסטאין בדם ובין חומרת NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis) וכי לוויטמין B12 וחומצה פולית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת או דחיית התקדמות מחלת הכבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום הטיפול היחיד לחולים עם מחלת כבד בשלב סופני […]

  • חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    רמות גבוהות של חומצה אורית בדם מהוות סמן שימושי וטוב יותר מתסמונת מטבולית בחיזוי מחלת כבד שומני בצעירים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Review. מטרת המחקר הייתה להשוות את הקשר בין רמות גבוהות של חומצה אורית בדם או תסמונת מטבולית ובין מחלת כבד שומני בצעירים […]

  • האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    תוספי חומצה פולית עשויים לשפר את המאפיינים ההיסטופתולוגיים של נגעים טרום-ממאירים בקיבה, כולל אטרופיה של רירית הקיבה ומטפלזיה אינטסטינאלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספים דוגמת חומצה פולית וויטמין B עשויים לסייע בעצירת או אף הסגת דלקת קיבה אטרופית, מטפלזיה אינטסטינאלית וגידולים תוך-אפיתליאליים, המסווגים כנגעים […]

  • בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    פרופ’ אייל שטייר מנהל יחידת כבד ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים במכון לגסטרו ילדים בשערי צדק   תסמונת אלג’יל היא מחלה תורשתית נדירה, הפוגעת באיברים שונים בגוף כמו הלב, העיניים ועמוד השדרה אולם הפגיעה המשמעותית ביותר היא בכבד. אחד המאפיינים הבולטים של המחלה הוא מיעוט צינוריות מרה בכבד אשר גורם לירידה בפינוי נוזל המרה למערכת העיכול. ירידה […]

  • שכיחות גבוהה של נוירופתיה היקפית בחולים עם גסטרופרזיס (BMC Gastroenterol)

    שכיחות גבוהה של נוירופתיה היקפית בחולים עם גסטרופרזיס (BMC Gastroenterol)

    בקרב חולים עם תסמינים של גסטרופרזיס – כולל אלו בהם ההפרעה נובעת מסוכרת ואלו בהם הגורם לפגיעה התפקודית אינו ידוע – שכיחות מוגברת של נוירופתיה היקפית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. החוקרים מדווחים עוד כי בפרט בחולים עם גסטרופרזיס אידיופטי, נוירופתיה היקפית לוותה בתסמינים חמורים יותר של גסטרופרזיס, בהשוואה לחולים […]