המקרה הטראגי שהסתיים בשמחה גדולה ויוביל לפריצת דרך שתסייע לאלפים ברחבי העולם: בני זוג מירושלים חוו 2 טרגדיות קשות: תינוקם הראשון נפטר לאחר שבועיים באופן מפתיע. לאחר שהתאוששו הביאו תינוק נוסף לעולם ובאופן טראגי גם הוא נפטר לאחר שבועיים.

לאחר פטירת שני תינוקות בגיל שבועיים בזה אחר זה, בני הזוג מירושלים פנו למומחית לגנטיקה בשערי צדק שחשפה גילוי שהוביל לפתרון התעלומה. הודות לפריצת הדרך לבני הזוג נולדה לראשונה בת בריאה; מחקר שבוצע בשיתוף מומחה עולמי מארה”ב והמומחית משערי צדק הוביל לגילוי שיסייע במניעת % 30-40 ממקרים של מחלות קשות ופטירות בפעוטות ומבוגרים.

בטכנולוגיה פורצת דרך במסגרת מחקר חדש שהתגלתה לאחרונה בארה”ב בשיתוף פעולה עם מומחה מוביל בתחום בעולם מארה”ב ופרופ’ גאונה אלטרסקו, מנהלת היחידה לאבחון טרום השרשתי במרכז הרפואי שערי צדק מישראל – אותרה הבעיה, לשניים מבני הזוג צירוף גנטי נדיר שהוביל לפטירה המסתורית.

המחקר הראה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות שלא קיימת בבדיקות הנפוצות כי ניתן להוכיח ששני גנים שלכאורה אין קשר ביניהם ובמרחקים משמעותיים אחד מהשני יכולים “לדבר ביניהם” ולהשפיע אחד על השני. בשיטות מתקדמות בודד השינוי בגן אצל שני בני הזוג ובתהליך אבחון טרום השרשתי והפרייה חוץ גופית נולדה סוף סוף בשעה טובה לבני הזוג בת בריאה.

למרפאה של פרופ’ גאונה אלטרסקו, מנהלת היחידה לאבחון טרום השרשתי במרכז הרפואי שערי צדק הגיעו בני הזוג יפית וחיים יפרח מירושלים בני ה- 23 ו-24, זאת לאחר ששני תינוקות שנולדו להם בבי”ח אחר נפטרו בגיל שבועיים. אצל הבת הבכורה אובחנה אי ספיקה נשימתית בשעות הראשונות לחייה, הגיעה עד טיפול ב ECMO שלא צלח, ונפטרה בגיל שבועיים. כעבור שנה, נולד בן, ושוב אובחנה אי ספיקה נשימתית שעות ספורות לאחר הלידה, שוב נוסה טיפול ב-ECMO ללא הצלחה. בבדיקה פתולוגית נמצא שיש פגיעה במבנה הבועיות של הריאה.

בירור גנטי אצל הבן שנפטר הדגים שינוי בגן TBX4 העשוי לגרום למחלת ריאה, אך השינוי נמצא גם אצל האב שהוא בריא לחלוטין. התברר שגם לשלושה אחים של האב וגם לאמו, גם הם בריאים יש אותו שינוי גנטי. “אמנם שינויים בגן TBX4 עשויים לגרום למחלת ריאה בדרגות חומרה שונות, אך לא היה ניתן להסביר כיצד השינוי שזוהה גרם למחלה כה חמורה בהתחלה בבן של בני הזוג ובהמשך גם בבת של בני הזוג, כשאותו שינוי נמצא בחמישה מבוגרים שונים שלהם אין שום מחלת ריאה. לכאורה, נראה שלמרות הכול לא הצלחנו לאתר קשר ברור בין השינוי ב TBX4 וסיבת המוות של התינוקות.

החשש היה שאם יבוצע אבחון טרום השרשתי לשינוי בTBX4 – אך בעצם אין קשר בינו לבין מחלת הריאות, עלול בכל זאת להיוולד צאצא עם אותה מחלת ריאות קשה”. מסבירה פרופ’ גאונה אלטרסקו.

פרופ’ אלטרסקו פנתה למומחה המוביל בעולם בתחום מחלות ריאה גנטיות, פרופ’ פול סטנקילביץ’ מאוניברסיטת ביילור בטקסס, החוקר מחלות ריאה. בטכנולוגיה מתקדמת נעשו בדיקות כל הדגימות של בני המשפחה נשלחו למעבדתו ובוצעה בדיקת כלל גנומית. בבדיקה כלל גנומית נמצא שאצל האם יש שינוי גנטי על אותו הכרומוזום כמו הגן TBX4 אך במרחק של עשרות אלפי אותיות גנטיות, והוכח שהשינוי הזה, שנמצא אצל האם, מפריע לביטוי של TBX4. רק השילוב של השינוי ב- TBX4 אצל האב ביחד עם השינוי בגן השכן אצל האם, הוא זה שהוביל למחלה הקטלנית בשני הילדים.

“המחקר מלמד אותנו על קשר בין גנים ואזורים גנטיים שהם לא בהכרח היו ידועים כקשורים אחד לשני או כמשפיעים אחד על השני. זהו צעד נוסף לתחום הגנטיקה. הקונספט של גנים מסוימים שמשפעים על גנים אחרים הוא קונספט חדיש שעשוי לסייע בהבנה טובה יותר של מקרים של מחלות מסתוריות ומוות פתאומי שלא אותרה הסיבה לו. המחקר שמצא שהקשר בין גנים שונים יכולים לגרום למחלות או החמרתם צפוי לאפשר לנו לפתור % 30-40 מתעלומות מסוג זה של מקרים בלתי מוסברים של מחלות קשות ופטירות. בעתיד נוכל להבין בצורה טובה אף יותר את הקשר המורכב והדיבור בין הגנים וההשפעות של גנים אחד על השני ובעקבות זה למצוא הרבה יותר טיפולים למחלות מלבד מניעתן באבחון טרום השרשתי.

כיום מתפתח תחום טיפול שהולך וצובר תאוצה, במתבסס על השתקת מוטציות בגן שמשפיעה על מחלות. הכון להיום בתחום זה פותחו תרופות למחלות כמו יתר לחץ דם גבוה, כולסטרול ומחלות לב. בעתיד, ניתן יהיה לפתח תרופות מפותחות מסוג זה למגוון רחב נוסף של מחלות כמו שאותר אצל הפעוטות ולמנוע תחלואה קשה ואף תמותה”. מדגישה פרופ’ אלטרסקו.

בזכות המחקר ושיתוף הפעולה הבינלאומי, בוצע אבחון טרום השרשתי לבני הזוג, ובליווי פרופ’ אלטרסקו, ד”ר רוויטל ארבל, רופאת נשים בכירה באגף נשים במרכז הרפואי, ופרופ’ טליה אלדר גבע, רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי, ויפית ילדה בשערי צדק בת בריאה. כיום חמישה חודשים לאחר הלידה, חזרה למרכז הרפואי כדי להגיד תודה לפרופ’ שהלכה עד קצה העולם בכדי למצוא פתרון לתעלומה ולצוות המקצועי שליווה אותה ואת בן זוגה יד ביד במסע המטלטל בדרך להורות.

פרופ’ אפרת לוי להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית מסבירה כי הכלים לאבחון גנטי שקיימים היום בארץ הם פורצי גבולות, ואף על פי כן אנחנו בתחילת הדרך להבנת המפה הגנטית במלואה, “כל גילוי מסוג זה הוא אבן דרך לפריצה משמעותית בתחום ומסייע לנו בשיפור יכולות האבחון ומתן מענה טיפולי בהתאם למגוון רחב יותר של מחלות. אנו שמחים על הפעילות המחקרית הענפה של המכון לגנטיקה רפואית והתפתחות תחום האבחון הטרום השרשתי שמסייע ביצירת חיים בריאים לאלפי ילדים”.

יפית יפרח מספרת על הדרך המטלטלת “לאבד שני תינוקות זו חוויה טראומתית, החששות להיכנס שוב להריון ולהגיע למפח הנפש הזה היו גדולים. עברנו את כל הבדיקות הנדרשות ואף אחת מהן לא העלתה פתרון. ד”ר רויטל ארבל שליוותה אותי מתחילת התהליך חזרה וטענה שעליי לפגוש את פרופ’ גאונה אלטרסקו, אחרי פטירת התינוקת השנייה, הבנתי שזהו הסיכוי האחרון שלנו ללדת תינוק בריא ושעלינו לעשות הכל כדי שזה יקרה.

“כשנכנסתי להריון התקשרתי מיד לעדכן את ד”ר רויטל ארבל ופרופ’ אלטרסקו שהיו איתי בזמן הלידה שהתרחשה בשערי צדק. כשהתינוקת נולדה בריאה ונשמה בצורה תקינה לחלוטין השתחררה אנחת רווחה, בכיתי מהתרגשות והצוות בכה יחד איתי. אני אסירת תודה על ההזדמנות ועל העבודה הקשה של פרופ’ אלטרסקו, ד”ר ארבל, וד”ר חושן ספיר שליווו אותי בתהליך”. הוסיפה יפית.

בתמונה: בני הזוג חיים ויפית יפרח ובתם עם פרופ׳ גאונה אלטרסקו וד״ר רויטל ארבל.