ילדים

הטיפול הנפשי במפונים עובר לאחריות קופות החולים (הארץ)

האחריות למתן שירותי בריאות הנפש למפונים מהצפון והדרום עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים בשבוע שעבר, כשמשרד הבריאות נותר גורם מפקח ומלווה. משרד הבריאות ימשיך לנטר ולאתר פערים בין צרכים להיצע טיפוליבאמצעות חמ”לים מרחביים, כך לפי כתבתו של עידו אפרתי ב”הארץ”. תכנית זו אמורה להיות בתוקף לשלושה חודשים, לשם התחלה. לפי הכתבה, מדובר באתגר גדול לקופות החולים שגם לפני המלחמה התקשו לעמוד בעומס וביקוש גבוהים לשירותי בריאות הנפש. בכתבה מובאים דבריו של מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד”ר גלעד בודנהיימר, שכתב במכתב למנהלי בריאות הנפש בקופות החולים, מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, מנהלי מערך הפסיכיאטריה בבתי החולים הכלליים ומנהלי מרכזי חוסן כי “ניהול אירוע בשעת חירום חייב לכלול מהיום הראשון חשיבה ותכנון של ‘היום שאחרי’. בשל כך, קיים צורך בתיעוד הטיפול, קיום ממשק בין גורמי הטיפול הקיימים בזמן השהות והסדרת רצף הטיפול עם סיום השהות במלון… מתוך הבנה שיש משימה (מתן סיוע נפשי לאוכלוסיית המפונים) שהאמצעים העומדים למימושה (צוותי התערבות נפשית) הם מוגבלים. חוקיות זו מזמינה תיעדוף (מטופלים, משימות) שאינו כבשעות שגרה”.

לפי הכתבה, שירותי בריאות כללית היא קופת החולים עליה תוטל מירב האחריות, מפני שבין 70-85% מ-200 אלף המפונים הם מבוטחי הקופה. ד”ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר יועץ בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, אומר לאפרתי בכתבה כי “אנחנו עוסקים במרץ בגיוס כוח אדם, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. קיבלנו מההנהלה יד חופשית לגייס כמה שיותר, ובמסגרת הזאת אנחנו פונים גם למתנדבים כדי לגייס אותם כעובדי הקופה, גם מתוך אמונה שהם לא צריכים לעבוד בחינם… במקביל, אנחנו משתמשים בכוח האדם הקיים. אמנם לא סגרנו אף מרפאה לבריאות הנפש מאז תחילת המלחמה, אבל נדרשנו ‘לרווח’ תורים של מטופלים קיימים כדי לתת מענה למקרים חדשים ודחופים מהמלונות. זה בהחלט משפיע על השירות למטופלים”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה