טיפול הורמונאלי למנופאוזה מלווה בירידה של 16% בסיכון להישנות פסיכוזה בנשים עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית, בפרט בנשים שהחלו טיפול הורמונאלי בגילאי 40-55 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת AJP in Advance.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה ארצי בפינלנד שכלל 3,488 נשים שאובחנו עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית ואושפזו בשל פסיכוזה בין 1972 עד 2014 והחלו טיפול הורמונאלי למנופאוזה בין הגילאים 40-62 שנים.
המעקב נמשך עד תמותה או עד 31 בדצמבר, 2017, לפי המוקדם מביניהם.
התוצא העיקרי היה אשפוז עקב פסיכוזה, התוצא המשני כלל אשפוז מכל סיבה פסיכיאטרית והגיל ושימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות ותרופות פסיכוטרופיות אחרות נכללו כמשתנים תלויי-זמן בניתוח הנתונים.
השימוש בטיפול הורמונאלי למנופאוזה מכל-סוג לווה בירידה של 16% בסיכון להישנות פסיכוזה (יחס סיכון מתוקן של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.90). טיפול הורמונאלי למנופאוזה היה היעיל ביותר כאשר הותחל בגילאי 40-49 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.95) ובגילאי 50-55 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.66-0.83) אך לא בין גילאי 56-62 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.37).
מתן פורמולות שכללו אסטרוגן בלבד, פורמולות בשילובים קבועים ומתן פורמולות משולבות עוקבות לווה גם כן בירידה בסיכון להישנות, בהיקף שנע בין 14% ועד 21%.
התועלת של אסטרוגן טרנסדרמלי (יחס סיכון מתוקן של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.04) הייתה קטנה יותר מזו של תכשירי אסטרוגן פומיים (יחס סיכון מתוקן של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.97).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית של טיפול הורמונאלי למנופאוזה במניעת הישנות פסיכוזה בנשים עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית בגיל מנופאוזה. הממצאים תומכים בהשפעה המגנה של אסטרוגן בתנאי עולם-אמיתי.
AJP in Advance, Sep 12, 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!