ילדים

מחלת אבני מרה מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Am J Gastroenterol)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה המבוססת על נתונים משלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, מהן עולה כי מחלת אבני מרה מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית.

ברקע למחר מסבירים החוקרים כי מחלת אבני מרה משפיעה על תהליכים דלקתיים במערכת העיכול, זרימת מרה והרכב החיידקים במעי, אשר מצידם עשויים להשפיע על הסיכון למחלת מעי דלקתית. עם זאת, אין מידע רב ממחקרים אפידמיולוגיים להערכת הקשר בין מחלת אבני מרה ובין הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית.

החוקרים השלימו ניתוח משולב של נתונים משלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים: Nurses’ Health Study, Nurses Health Study II ו-UK Biobank ושחזרו מחקר מקרה-ביקורת (Chinese IBD Etiology Study) להערכת הקשר בין מחלת אבני מרה ובין מחלת מעי דלקתית, תוך תקנון למאפיינים דמוגרפיים, אורחות חיים, מחלות רקע וטיפול תרופתי.

מדגם המחקר כלל 3,480 מקרים של מחלת מעי דלקתית לאורך מעקב של למעלה מ-2.1 מיליון שנות-אדם בשלושת מחקרי העוקבה. בקרב משתתפים עם מחלת אבני מרה תועדה עליה של 38% בסיכון למחלת מעי דלקתית (יחס סיכון של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.59), עליה של 68% בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.38-2.06) ועליה של 24% בסיכון לקוליטיס כיבית (יחס סיכון של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.49).

במחקר הסיני זוהו השפעות בהיקף גדול עוד יותר כאשר מחלת אבני מרה לוותה בעליה של פי שלוש בסיכון למחלת מעי דלקתית (יחס סיכויים של 3.03, רווח בר-סמך 95% של 2.32-3.97) עם עליה של פי חמש בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכויים של 5.31, רווח בר-סמך 95% של 3.71-7.60) ועליה קטנה יותר בסיכון לקוליטיס כיבית (יחס סיכון של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.06).

לא תועדו הבדלים מג’וריים בהערכות הקשר בין מחלת אבני מרה והסיכון מחלת מעי דלקתית בין חולים עם עדות לאבני מרה שלא הוסרו ובין חולים לאחר כריתת כיס מרה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מחלת אבני מרה ובין סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית, כולל סיכון מוגבר למחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, זאת ללא תלות בגורמי סיכון מסורתיים למחלת המעי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הקשר הנ”ל ולהבין טוב יותר את המנגנון הביולוגי הקשר בין שתי המחלות.

Am J Gastroenterol, Oct 4, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

  • השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר