אינטרפרון בטרשת נפוצה , מתוך jc 405


אינטרפרון בטא (Interferon beta) היא תרופת הבחירה בטרשת נפוצה המאופיינת במהלך התקפי (relapsing-remitting multiple sclerosis). מחקרים גדולים רבים הראו שהתרופה מפחיתה את השכיחות והחומרה של ההתקפים הקליניים, מאיטה את התקדמות המגבלות התפקודיות ומדכאת סימנים לפעילות המחלה ב-MRI.

אחת המגבלות של טיפול זה היא יצירת נוגדנים כנגד אינטרפרון, אשר בריכוזים גבוהים נמצאו קשורים בהפחתת התגובה לטיפול.

מחקרים שונים שבחנו את ממדי התופעה הגיעו לתוצאות שונות משום שמדידת שכיחות נוגדנים מנטרלים (neutralising antibody) אלו תלויה לא רק בסוג האינטרפרון בטא, במינון ובצורת המתן, אלא גם ברגישות השיטות השונות לזיהוי הנוגדנים, לכן יש צורך בתיקנון שיטות המדידה. כמו כן, קיים ויכוח בנוגע לחשיבות הקלינית של נוגדנים אלו.

מטרת מחקר זה היתה:

  • לעקוב אחר התפתחות נוגדנים מנטרלים במשך 5 שנות טיפול בתכשירי אינטרפרון בטא השונים.

  • לקבוע הגדה תקנית לבדיקת נוגדנים-מנטרלים חיובית.

  • לברר האם מין המטופל או גורמים טרום-טיפוליים אחרים משפיעים על היווצרות הנוגדנים.

  • להעריך את השפעת נוגדנים אלו על המהלך הקליני ותוצאות הטיפול.

  • החוקרים בחנו קיום נוגדנים מנטרלים כל 12 חודשים למשך 60 חודשים בקבוצה של 541 מטופלים עם טרשת נפוצה, שנבחרו אקראית מתוך רשימת המטופלים שהחלו טיפול באינטרפרון בטא בין השנים 1996 ל-1999. תועדו גם מטופלים שעזבו את המחקר בשל החלפת הטיפול או הפסקתו.

    הנוגדנים נמדדו באופן סמוי, בעזרת bioassay antiviral neutralisation עם רגישות גבוהה, בינונית או נמוכה. בכל דגימה נמדדה גם יכולת הנטרול (neutralising capacity), כלומר אחוז התרופה שנוטרלה על ידי הנוגדנים..

    מתוצאות המחקר עולה שמטופלים פתחו נוגדים מנטרלים ללא תלות בגיל, מין, משך המחלה ואינדקס ההתקדמות בתחילת הטיפול. שיעור ההתקפים החוזרים היה גבוה משמעותית במשך תקופות חיוביות לנוגדנים בהשוואה לתקופות שליליות לנוגדנים.

    משך הזמן עד להתקף החוזר הראשון היה מוארך באופן משמעותי בקרוב ל-250 יום במטופלים שהיו שליליים כעבור 12 חודשי טיפול.

    במשך תקופת המעקב הקצרה יחסית של מחקר זה, נוכחות נוגדנים מנטרלים לא השפיעה על התקדמות המחלה.

    הקשר בין זיהוי נוגדנים מנטרלים לשיעור ההתקפים החוזרים היה קבוע למדי, ללא תלות משמעותית ברגישות הבדיקה. עם זאת, מידע שהתקבל מהבדיקה הרגישה ביותר הראה הבדלים פחות משמעותיים בהישנות ההתקפים בין מטופלים חיוביים לשליליים, ממצא המרמז כי יתכן שבדיקה זו מאתרת נוגדנים שאינם בעלי חשיבות קלינית.

    החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מעידים שקיום נוגדנים מנטרלים כנגד אינטרפרון בטא מפחית את ההשפעה הקלינית של התרופה. במטופלים שאינם מגיבים טוב לתרופה, קיום נוגדנים אלו ראוי שיעודד שקילת החלפת הטיפול.

    מתוך הלנצט

    למאמר

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

      התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

      אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך