בשבוע שעבר התקיים יום עיון בנושא תפקיד הרוקח הקליני בהטמעת פרוטוקולים, במסגרת כנס של האגודה הישראלית לרוקחות קלינית וביו-רוקחות.

הכנס עסק בנושא בעייתי במקצת- רוקחות קלינית הלכה למעשה. מדוע בעייתי? הבעיה היא שתפקיד זה אינו מוגדר בחוק במדינת ישראל ולכן יישומו בשטח תלוי ביוזמות מקומיות, ולפיכך, אופיו משתנה ממקום למקום.

נציגי  ה”ממסד” בכנס היו מגר’ בתיה הרן, מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות ומגר’ אלי מרום, עוזר בכיר, שדיבר על רוקחות קלינית בראייה לאומית. מעמד הרוקח משתנה ותפקידו ברקיחת תרופות הולך ונעלם לטובת תפקידו כמטפל. מכאן נובעים מספר דברים ובינהם חובת התיעוד, על פי חוק זכויות החולה כל מטפל צריך לתעד את פעולותיו בתיק החולה, וכן נושא התגמול הועלתה פניה להכרה ברוקחות קלינית ומתן ייעוץ תרופתי כטכנולוגיה רפואית בסל הטכנולוגיות של 2005.

את הרצאת הפתיחה נתן דר’ שגב שני שסקר את הרוקחות הקלינית העולמית. ההתקדמות בתחום ברמה הבינלאומית הגדירה את נושא המשגוח הרוקחי (Pharmaceutical Care) בתור כל טווח השרותים הרוקחיים שניתן לתת על מנת להגיע לשימוש מושכל בתרופות. הגישה כיום היא גישה פרו-אקטיבית,כלומר גישה יוזמת המפתחת פעולות ולא רק ממתינה לקריאות במקרים מסובכים או לאחר שהנזק כבר נעשה. נסקרו עבודות של רוקחות קלינית באה”ב , בריטניה ואירופה, תוך השוואה בין מעמד הרוקח הקליני בחקיקה ובסמכויות הניתנות לו במקומות השונים.

המושב הראשון של יום העיון עסק ברוקחות קלינית בבתי חולים. מגר’ מרים אדם, מנהלת שרותי הרוקחות בבית החולים ע”ש שיבא, תל השומר, דיברה על הצורך, הקשיים, המאפיינים והעשייה של רוקחות קלינית במוסדה, בו פועלים 6 רוקחים קלינים.

מגר’ איל שורצברג, מנהל שרותי רוקחות במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, הציג פיתוח והטמעה של מודל תלת שכבתי לשינוי הרגלי רישום של אנטיביוטיקה בקרב רופאים.

מגר’ רמה ספיר, רוקחת קלינית במחלקה אונקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, הציגה את התפיסה שמאחורי פיתוח פרוטול מקומי לטיפול בכאב ממקור סרטני שאומץ לאחרונה על ידי האגודה הישראלית לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה (ISCORT) , והאגודה הישראלית למלחמה בסרטן. הפרוטוקול נשען על פרוטוקולים בינלאומיים מקובלים, תוך הכרה בצורך להתאמתו לצרכים מקומיים , כלומר כתיבתו בשפה העברית, ובחירת תרופות הזמינות בארץ.

רוקחות קלינית במסגרת מחלקות פדיאטריות נסקרו על ידי תמי שכטר, רוקחת קלינית במרכז הרפואי סורוקה, באר שבע, ומגר’ ויקי רוטשילד, רוקחת קלינית במרכז הרפואי הדסה, ירושלים. מגר’ שכטר סקרה מספר יוזמות הפועלות במוסדה כגון כתיבת מרשמים מובנים למתן אימונוגלובולינים תוך ורידיים (IVIG) , ומתן חיסונים לפגים, תוך הדגשה שזיהוי צורך או בעיה כלשהיא הם המעוררים את הרוקח הקליני ובית המרקחת לתכנן פיתרון מערכתי מובנה. מגר’ רוטשילד סקרה את עבודתה במסגרת מרפאות אסטמה, איידס ומחלות כרוניות אחרות במטרה לשפר היענות לטיפול תרופתי בקרב הילדים ומשפחותיהם.

המושב השני עסק ברוקחות קלינית בקהילה. דר’ שמואל קלנג, מנהל המחלקה לפרמקולוגיה ורוקחות בשרותי בריאות כללית סקר את הנעשה בקופה במחוזות השונים, ואת הסיבות להצלחה או כישלון הפרוייקטים.  דר’ יוסי לומניצקי, רוקח ראשי במכבי שרותי בריאות סקר את הרוקחות הקליית ושרותי הייעוץ התרופתי כפי שמתקיימים בקופה. מגר’ ורדה מידר מהסתדרות הרוקחים הציגה פרוייקט משותף לבית הספר לרוקחות בירושלים, לבתי מרקחת פרטיים ולקופת חולים מכבי שרותי בריאות, בנושא ליווי וייעוץ לחולי אסטמה.

בדיון ובסיכום שחתמו את הכנס הועלה הצורך בטכנאי רוקחות שיוכלו לעבוד בבתי המרקחת בביצוע הזמנות ועבודות “מחסנאיות”  אחרות, כך שהרוקחים יוכלו להקדיש את זמנם לתפקידם כפי שמוגדר היום בחוק: מטפלים.