ועדת הבריאות בראשות ח”כ אוריאל בוסו קיימה דיון ראשון בתקנות הרוקחים, לקראת כניסתה לתוקף בסוף החודש של רפורמת התמרוקים שאושרה ב-2021. בדיון לוקחים חלק מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ”ל משרד הכלכלה עו”ד אמנון מרחב. מטרת הרפורמה היא הפחתת הנטל הרגולטורי על יבואנים ויצרנים של תמרוקים ומסגרתה לא יידרש עוד רישיון משרד הבריאות לכל תמרוק לצורך שיווקו בישראל, בכפוף לעמידה בתנאים וההגבלות הקבועים בפקודה ובתקנות לפיה. התקנות מבוססות בעיקרן על התקן האירופי, בשינויים והתאמות לשוק הישראלי.

במהלך הועדה אמר מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי  “אנחנו שותפים לרצון להוריד את הנטל הרגולטורי בתקווה שהדבר יתגלגל בסוף לצרכנים, אבל יוצרים פה מאזן סיכונים אחר מבחינת הציבור. אנחנו מוותרים כמובן על השליטה המוחלטת שיש לנו בבדיקה של כל תמרוק ותמרוק שנכנס לארץ והאחריות עוברת ליצרנים ויבואנים שצריכים לקחת הרבה יותר אחריות ולא נהיה טולרנטים. ישראל לא הפכה להיות אירופה. יש ניואנסים שהופכים את השוק כאן לשוק אחר ולכן הכנסנו שינויים ומסלולים מיוחדים ואנחנו עומדים עליהם”.

מנגד, עו”ד אמנון מרחב, מנכ”ל משרד הכלכלה אמר כי “הגיע הזמן להפסיק להיות פראיירים ולשלם יותר. מוצר שתקין וחוקי באירופה צריך להיות מותר לשימוש גם בישראל. אף אחד לא מזהיר אותנו לא לאכול או להשתמש במוצרים או בתמרוקים שמשווקים באירופה ואנחנו לא מכירים נתונים שמראים שאזרחים מתים שם יותר בגלל שאוכלים או משתמשים בתמרוקים שלא מאושרים כאן. הרפורמה של 2016 לא השכילה לרדד את הרגולציה ולהשוות באירופה ולכן נכשלה. עכשיו הרפורמה הולכת בכיוון הנכון אבל בנוסח שהוגש לוועדה עדיין נותרו מספר נקודות שיש לדעתנו לתקן: רק בישראל יידרש לסמן את אופן השימוש על גבי התמרוק, רשימת החומרים המסוכנים תהיה שונה מזו של אירופה, יש החמרה בהגשת הפורמולה לרגולטור, היצרנים והיבואנים ידרשו לציין אזהרות ייחודיות על גבי המוצר ויידרש לציין את מדינת ייצור הספציפית באיחוד האירופאי”.

מאגף התקציבים במשרד האוצר הוסיפו כי בתיקון יש פוטנציאל גדול להורדת יוקר המחייה, וכי צריך להצמד לאירופה. גל ברנס, נציג משרד התקציבים אמר כי “חשוב לדעת לשחרר אבל צריך לדעת גם לאכוף ולתת עיצומים ליבואנים שמפרים את הכלל… בחוק ההסדרים תגיע עוד חקיקה בתחום התמרוקים שאומרת שכל רגולציית התמרוקים בישראל תתבסס על אירופה וכל סטייה תצטרך לעבור ועדת חריגים ואישור של הממשלה. התקנות האלה הקדימו את חוק ההסדרים ולא עברו את ועדת החריגים למרות שיש פה חריגה מהתקן האירופי”.

ח”כ קטי שטרית הוסיפה כי “התחושה היא שהיחס לרפורמה הוא שמדובר במוצרים שהם מותרות ואפשר להעמיס על הצרכנים. הרפורמה הזאת היא צעד משמעותי בהוזלת יוקר המחיה שיסייע לפתוח את השוק לתחרות ולשבור את המונופולים, בחיסכון של 650 מיליון שקלים למשק בשנה. אין שום היגיון בתקינה נוספת ביחס לאירופה, אני לא מאינה ששם פחות חרדים לבריאות הציבור”.

בדיון לקחו חלק גם נציגי ארגונים, שטענו שהשינויים שהוכנסו בתקנות ביחס לתקן האירופי יהוו חסם לכניסת מוצרים לישראל וייפגעו ביישום מטרות הרפורמה. עו”ד נעמה וייס, מלובי 99 אמרה בדיון כי “החריגים שמנכ”ל משרד הכלכלה ציין גדולים מידי והציבור ימשיך לשלם פי 2 ופי 3 יותר על המוצרים. נעשתה כאן עבודה יפה אבל זה לא מספיק”.

בהמשך הדיון החלה הוועדה לדון בסעיפי התקנות. מנכ”ל משרד הבריאות בר סימן טוב התייחס לטענה לפיה הצורך להגיש את הרכב התמרוק המדויק לאישור משרד הבריאות שמופיע בתקנות ירתיע חברות מלהכניס מוצרים לישראל אמר: “לא יפגע שום סוד מסחרי. שום פורמולה לא דלפה ולא תדלוף מהשרתים של משרד הבריאות”. נציגי משרד הבריאות ציינו בדיון כי 30 נשים בישראל אושפזו בשנתיים האחרונות עם אי ספיקת כליות חמורה כתוצאה מהחלקות שיער. מנכ”ל המשרד הוסיף כי “אני יכול לתת עשרות אם לא מאות סיפורים של הרעלות מתמרוקים שונים, זה קורה ברגולציה של היום וזה יקרה גם בעתיד. כל מקרה כזה מגיע לפתחו של הרגולטור ומטלטל אותו. אם תהיה לנו גישה לתשתית הרגולציה האירופית שכוללת מערכת התראות והעברת מידע בדבר מוצרים וחומרים נתאים את עצמנו באופן מלא לרגולציה האירופית. אנחנו כבר מנסים לייצר את שיתוף הפעולה הזה, גם דרך משרד הכלכלה והשגרירויות ועד כה לא זכינו לשיתוף פעולה מצד האירופאים”.

בתמונה: דיוני הועדה. קרדיט צילום סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב